סמינריון משפטים יחסי מין בין עורך דין ללקוח

בשנת 2004 נחקק סעיף 341 א' לחוק העונשין שעניינו יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל 2. בהצעת החוק קבע
המחוקק כי אין מקום להגבלת מערכות יחסים בין בגירים בהסכמה, אלא במצבים בהם מדובר בטיפול
ובמיוחד במצבים בהם מדובר בטיפול נפשי 3. עוד נכתב, כי עסקינן בהסכמה "פגומה", לאור חוסר היכולת
של המטופל להעריך באופן חופשי את מערכת היחסים 4. החוק הפלילי אינו נותן מענה ליחסי תלות
מקצועיים נוספים כגון: רופא חולה; מפקד פקוד; עובד מעביד; מורה סטודנט. מערכות יחסים אלו – – – –
הוסדרו בחוקים שונים כגון החוק למניעת הטרדה מינית 5 או כללי אתיקה מקצועיים 6. מערכת היחסים
היחידה שאינה מוסדרת כלל, הינה מערכת היחסים המינית בין עורך דין ללקוח.
בחודש מרץ 2010 בית המשפט העליון העיר באמרת אגב כי: "טוב תעשה הלשכה אם תשקול שינוי עמדתה
שאוזכרה לעיל ואם תבהיר באופן מפורש כי קיום יחסי מין בין עורכי דין ללקוחותיהם, ובפרט אם אלו
הנעשים במסגרת פגישות הייעוץ במשרדו של עורך הדין, אכן מהווים עבירה אתית" 7. אמרה זו בעלת
משמעות רבה, שכן היא קוראת ללשכת עורכי הדין ולמחוקק לשנות את המצב הנוהג ולהכיר בניצול
האפשרי במסגרת יחסי המין בין עורך דין ללקוח.
קריאתו של בית המשפט העליון מנוגדת לתפיסה הרווחת בלשכת עורכי הדין אשר אינה רואה בקיום יחסי
המין עבירה אתית מהטעמים הבאים: "אין בעצם קיום יחסי מין בין לקוח לעורכת דינו, או בין לקוחה
לעורך דינה, כאשר היחסים מתקיימים בהסכמה הדדית, מרצון חופשי, ללא יחסי תלות, וללא כל אילוץ או
כפיה, משום עבירה אתית" 8 . האם הלשכה באמת סבורה כי ההסכמה ניתנה באופן חופשי ומרצון? האם אין
זו התעלמות מתפיסות פסיכולוגיות קיימות? האם אכן עסקינן ברצון חופשי וללא יחסי תלות?

קריאתו של בית המשפט העליון מנוגדת לתפיסה הרווחת בלשכת עורכי הדין אשר אינה רואה בקיום יחסי
המין עבירה אתית מהטעמים הבאים: "אין בעצם קיום יחסי מין בין לקוח לעורכת דינו, או בין לקוחה
לעורך דינה, כאשר היחסים מתקיימים בהסכמה הדדית, מרצון חופשי, ללא יחסי תלות, וללא כל אילוץ או
כפיה, משום עבירה אתית" 8 . האם הלשכה באמת סבורה כי ההסכמה ניתנה באופן חופשי ומרצון? האם אין
זו התעלמות מתפיסות פסיכולוגיות קיימות? האם אכן עסקינן ברצון חופשי וללא יחסי תלות?
מערכות היחסים המקצועיות מלמדות על שני מצבי קיצון. בצידו האחד של המתרס, עומדת מערכת
היחסים של מטפל מטופל המוסדרת בחקיקה פלילית. מצידו האחר של המתרס, עומדת מערכת היחסים של –
עורך דין לקוח אשר משוללת כל הגנה. עולה השאלה המקדמית אם בכלל נדרשת הגנה כלשהי במערכת –
יחסים זו. אם התשובה לשאלה זו הינה חיובית, אזי יש לבחון האם אין מקום לקרב את הקטבים על ידי
סנקציה אתית ואף לאחדם לכדי סנקציה פלילית.
ברשימה זו אבחן את מקומה של הסנקציה הפלילית ביחסי המין שבין עורך דין ללקוח. לצורך בחינה זו,
אחלק את הרשימה לחמישה פרקים. בפרק הראשון, אניח את התשתית התיאורית לעבירות המין במשפט
הישראלי בראי הגישות הפמיניסטיות. בפרק השני, אסקור את גלגוליו השונים של יסוד ההסכמה בעבירות
המין, בדגש על עבירת האינוס. בפרק השלישי, אנתח את מערכת היחסים שבין המטפל למטופל בניסיון