הצעת מחיר

עבודות גמר וסמינריון בחינוך, תואר שני

בעמוד זה תוכלו לראות סקירה של משתני מחקר אקדמי בנושאי לחץ, התמודדות עם לחץ, סגנונות הורות ובחינת הקשר בין המשתנים.

המחקר הינו אמפירי בבסיסו אולם ניתן בנקל לבצע מחקר איכותני מבוסס ראיונות או תצפיות.

עיון בסילבוס של הקורס יוכל לעזור להחליט על משתנה מחקר שלך

הצעת מחיר

עבודת גמר הקשר בין סגנון הורות לבין דרכי התמודדות עם מצבי לחץ ורמת

בעבודה הנוכחית נציג נסיון לבחון את הקשר בין מידת ההכוונה ומידת החופש שקיבלו ילדים מהורים, את רמות הלחץ שלהם ואת היכולת שלהם להתמודד עם הלחץ כאשר הם נמצאים בשנתם הראשונה בבית הספר התיכון. שאלת המחקר היא האם קיים קשר בין סגנונות הורות לבין רמת הלחץ ודרכי התמודדות עם מצבי לחץ בקרב מתבגרים.

 

סקירת ספרות על פי משתנה המחקר:

לחץ

 לחץ בהקשר הבית ספרי

בתקופת המעבר מחטיבת הביניים לבית הספר התיכון, הדרישות החינוכיות מן התלמידים הופכות להיות יותר ויותר משמעותיות, והנהלים החינוכיים וההתנהגותיים הופכים להיות יותר ויותר קפדניים. בגלל עליית המדרגה ברמת הציפיות מתלמידי תיכון, במקרים רבים תלמידי כיתות י' מתחילים לחוות רמות ניכרות של לחץ (Stress) בהקשר הבית – ספרי (Varela, 2013).

נמצא שקיימים מספר גורמים אשר יוצרים, מעצימים ומקיימים את רמות הלחץ הללו (Holešovská, 2013), ונוטים לבוא לידי ביטוי לראשונה בסביבות השנה הראשונה של בית הספר התיכון. בין היתר מדובר בעומס לימודי, לחץ חברתי בבית הספר, ציפיות המערכת (בית הספר), בציפיות ההורים, בלחץ עצמי (Varela, 2013), בחרדת בחינות, בהשוואה עצמית לבני קבוצת השווים, בתחרותיות על מידת הפופולאריות, בקונפורמיות לדרישות הקבוצה, בסכנה של חרם או בריונות וכן הלאה (Urbanovská, 2010).

מצבים אלה (להוציא אולי מקרים חמורים של התעללות ובריונות) אינם נחשבים באופן עקרוני לחוויות טראומטיות באופן יוצא דופן, אך כאשר הם מתרחשים באופן קבוע או לעתים קרובות הם (ובעיקר השילוב של מספר גורמים שונים) יכולים לייצר חוויה של לחץ כרוני, ולגרום למתח נפשי גבוה (Urbanovská, 2010).

ללחץ מסוג זה, ובעיקר כאשר הוא נחווה באופן כרוני או מתמשך בשנות הנעורים (שהן שנים מעצבות עבור אופיו המתפתח של האדם) עלולות להיות השלכות חמורות על האדם, במספר רמות שונות(Holešovská, 2013) .

 

השלכות רגשיות

ישנה כמות ניכרת של ספרות מקצועית העוסקת בהשפעות המזיקות של חשיפה למצבי לחץ מתמשכים (Palgi, Ben-Ezra & Shrira, 2012). מצבים של לחץ מאופיינים בעלייה משמעותית ברמות המתח והחרדה של האדם הנחשף אליהם. לעיתים קרובות, המצב הרגשי של לחץ ומתח מובילים לחוויה של אובדן שליטה המלווה בירידה משמעותית בתחושת היכולת להתמודד עם גורם הלחץ, ולעיתים אפילו עם החיים או העולם באופן כללי.

קיימות תחושות של חוסר אונים וחוסר וודאות, ובנוסף רמות גבוהות של תסכול, סבל מנטאלי מתמשך ולעיתים ניתן להבחין אפילו בתסמינים של התדרדרות פיזית כגון חוסר שינה, איבוד משקל, תשישות פיזית ואפילו מחלות שונות (חן-גל, 2007). השלכות רגשיות שליליות נוספות של מצבי לחץ הם שחיקה נפשית הנגרמת כתוצאה מתחושת עומס רגשי מתמיד, דאגה רבה, תשישות נפשית, עייפות כרונית, דיכאון ו/או חרדה (אשר מוגדרות כהפרעות נפשיות), ואובדן הביטחון העצמי (ינאי יצחק, 2009).

השלכות פיזיולוגיות-סמינריון סגנון הורות ולחץ

במקביל להשלכות הרגשיות, ישנן גם עדויות לכך שחוויה מתמשכת של לחץ עלולה להוביל גם להתדרדרות במצבו הפיזי של האדם, ולהתבטא בתסמינים כגון חוסר שינה, תשישות פיזית, השמנת יתר או איבוד משקל, ואפילו שיעורים גבוהים יותר של מחלות כרוניות כמו למשל מחלות לב וכלי דם, סוכרת ואסטמה). חשוב לציין שלחץ מתמשך הוא גורם סיכון לשימוש בסמים (Roth, Bingham, Shah, Joshi, Frazer, Strong & Morilak, 2012).

בנוסף, בדרך כלל קיימת גם אינטראקציה בין הגורמים הרגשיים והפיזיולוגיים (לדוגמה, הדיכאון מקשה על השינה, ועל כן מגביר את רמת התשישות, וכן הלאה), אשר הופכת את השפעתם לחמורה יותר (ינאי יצחק, 2009).

השלכות קוגניטיביות

 

 

דרכי התמודדות עם מצבי לחץ-סמינריון סגנון הורות ולחץ

במאמר קלאסי של Lazarus & Folkman (1984), המחברים מגדירים את המונח "התמודדות" כמאמץ מתמשך של האדם לחולל שנוי, הן ברמה הקוגניטיבית והן ברמה ההתנהגותית, אשר מטרתו היא טיפול בגורם שלילי, כמו למשל גורם לחץ מסוים. הגורם השלילי מוגדר כפקטור ספציפי כלשהו (אירוע יחידני או סיטואציה מתמשכת) אשר עשוי להיות חיצוני ו/או פנימי, שהוערך על ידי האדם עצמו כבעייתי, מכביד או ככזה שהאדם לא יוכל להכיל או לעמוד בו, על בסיס הערכתו את כמות משאבי ההתמודדות הזמינים לו בזמן הנתון (Lazarus et al., 1984).

 

התמודדות עם לחץ בבית הספר-סמינריון סגנון הורות ולחץ

בהקשר החינוכי, הלימודי, קיים גוף ידע שמתייחס לאופן שבו תלמידים מנסים להתמודד עם לחץ שקשור לבית הספר. ראשית חשוב לציין שסקירה רחבה של הספרות המקצועית מצביעה על כך שבהחלט ניתן לנהל לחץ בצורה יעילה באופן שיוביל להתמודדות תקינה ומיטיבה. למשל, Varela (2013) שבבתי ספר שמנגישים לתלמידיהם תכניות ייעודיות של התמודדות יצירתית עם לחץ, נמצאו מידות נמוכות יותר של לחץ באופן משמעותי בקרב תלמידים.

 

סגנונות הורות-סמינריון סגנון הורות ולחץ

בשנת 1966, פסיכולוגית קלינית התפתחותית בשם דיאנה באומרינד (Baumrind) הציגה מודל אשר חילק את סגנונות ההורות האפשריים לשלוש קטגוריות נפרדות, שכל אחת מהן שיקפה קונסטלציה רחבה של גישות כלפי גידול ילדים, ואת ההתנהגויות שתואמות לגישות אלו. בשנת 1983, שני חוקרים בשם אלנור מקובי (Maccoby) וג'ון מרטין (Martin) הוסיפו קטגוריה נוספת – סגנון הורות רביעי על בסיס מידע אמפירי שאספו בעקבות המודל התיאורטי של Baumrind (Domenech Rodriguez, Donovick & Crowley, 2009).

המודל התיאורטי של ארבעת סגנונות ההורות הוביל למהפכה מהותית, הן במחקר והן בפרקטיקה הטיפולית בתחום ההורות (Domenech Rodriguez et al., 2009).

 

סגנונות הורות

בשנת 1966, פסיכולוגית קלינית התפתחותית בשם דיאנה באומרינד (Baumrind) הציגה מודל אשר חילק את סגנונות ההורות האפשריים לשלוש קטגוריות נפרדות, שכל אחת מהן שיקפה קונסטלציה רחבה של גישות כלפי גידול ילדים, ואת ההתנהגויות שתואמות לגישות אלו. בשנת 1983, שני חוקרים בשם אלנור מקובי (Maccoby) וג'ון מרטין (Martin) הוסיפו קטגוריה נוספת – סגנון הורות רביעי על בסיס מידע אמפירי שאספו בעקבות המודל התיאורטי של Baumrind (Domenech Rodriguez, Donovick & Crowley, 2009).

המודל התיאורטי של ארבעת סגנונות ההורות הוביל למהפכה מהותית, הן במחקר והן בפרקטיקה הטיפולית בתחום ההורות (Domenech Rodriguez et al., 2009).