עבודת גמר בחינוך נוער בסיכון

כתיבת סמינריון לדוגמא

כתיבת עבודות ? סילבוס הקורס חשוב ביותר. ניתן לקחת משם מקורות, רעיונות ועוד. קראו מה כתבנו על הסילבוס

בני נוער הסובלים מהדרה חברתית הם בעלי דימוי עצמי נמוך מאוד והערכה עצמית ירודה. הדרה חברתית זו מושפעת מגורמים רבים שאינם נתונים בידיהם של בני הנוער כגון יכולת כלכלית משפחתית של ההורים, מיקום מגורים של המשפחה (מעבר לארץ אחרת), קשיים בריאותיים של הורי המשפחה ועוד(Klasen,1999). כתוצאה מכל אלה בני הנוער חווים התבגרות מהירה והדרה חברתית בסביבתם בנוסף על קשיי ההתבגרות הנורמטיביים.

מאז ומתמיד ניסו אנשי החינוך הגופני ומדענים לקשר את הפעילות הגופנית על היבטיה השונים עם מהמימדים האישיותיים הנפשיים (הרשות למלחמה בסמים, 1999). ואכן נמצא כי קיים קשר ישיר בין דימוי הגוף והערכה העצמית (אהרוני, 2006). מחקרים שונים מראים כי ההשתתפות בני הנוער בספורט יכולה להשפיעה באופן חיובי של הדימוי העצמי, להעלות את הערך הפנימי, לאפשר לבני הנוער לחוש הרגשת שייכות לקחת חלק מקבוצה, לחוש תחושת ערכיות פנימית של הספורט המתבטאת בשליטה מיומנויות, כשירות, התקדמות אישית ומיצוי הכישרון והיכולת (שחף, 2009).

עבודה זו מתרכזת בבני הנוער המודרים מהחברה הנחשבים כנוער בסיכון, בני נוער "מנותקים", אשר מעמדם החברתי איננו מוגדר והם עלולים ללכת בדרך לפשע. בני נוער אלו באים מבתים קשים, בעלי קשיי הסתגלות, בעלי קשיים כלכליים, אשר המערכת החינוכית פלטה אותם מתוכה והמסגרות הרגילות, הנורמטיביות, אינן מסוגלות להכיל אותם. בני נוער אלו נחשבים אני- חברתיים (הרשות למלחמה בסמים, 1999).

עבודה זו סוקרת בשלב הראשוני מהי אותה הדרה ממנה סובלים בני נוער אלה ומהם אותם הקשיים העומדים בפניהם של הנערים בגיל ההתבגרות. בנוסף, העבודה מציגה את הדימוי העצמי של אותם בני נוער המוגדרים כנוער בסיכון, בני נוער "מנותקים".

ישנם מספר אלמנטים משותפים המסייעים במניעת פעילות עבריינית דרך הספורט. נמצא כי דרך הספורט הוא אחת הדרכים לשחרור לחצים ומתחים. ע"י פעילות גופנית מוגברת, ניתן לשחרר, תוקפנות, אגרסיה או אנרגיה גופנית ונפשית (שחף, 2009). אנו מתארים את השפעת הספורט על בני הנוער ועל זהותם. כמו כן אנו מתארים את התוכניות הספורט השונות התורמות להעצמתם של בני הנוער בסיכון.

בפרברי הערים הגדולות בישראל ובעיירות הפיתוח, לרוב באזורים אשר מרוכזת בהם אוכלוסיה בעלת אמצעים דלים קיימות שכבות מצוקה רבות יותר. דווקא באזורים אלו שיעורי העבריינות עלו בשנים האחרונות. עובדה זו בולטת בעיקר בקרב בני הנוער, בני המשפחות הירודות כלכלית, חברתית ותרבותית (דורון, 2006).

פעילות ספורטיבית מוגברת היא אחת הדרכים למניעת או הפחתת התופעה העבריינית בקרב בני הנוער. בעבודה זו התמקדנו בספורט הפארקור. ספורט זה הינו ספורט אתגרי המשלב בתוכו אתגר לצד משמעת. הפארקור התחיל כספורט רחוב אך הפך ממוסד בצרפת לפני שנים מספר. הספורט משלב בתוכו אלמנטים של ביטוי עצמי, דימיון, סכנה, תשוקה, ועוד. הוא מכיל איזון בין הצד המסוכן לבין הצד המתון בספורט (Parkour Generations, 2012).

הספורט מכיל בתוכו עבודת צוות, משמעת, פעילות ספורטיבית עם טיפול נפשי הניתן ע"י מטפלים מקצועיים במרכזי נוער. הטיפול השיקומי דרך הספורט מביא את בני הנוער לחזור לחברה ולתפקד כבני נוער נורמטיביים לכל דבר.

העבודה באה להוכיח כי אכן מרכזי נוער כאלו ואחרים הם מרכזי הצלחה בפעילויות ספורט שונות ומגוונות הגורמות לבני הנוער לחוות הצלחה, לשלוט בחייהם, למקד את שליטתם, להעלות את הערכה העצמית שלהם, ואת ביטחונם העצמי ולהיות חלק מהחברה הישראלית.

עבודת גמר בחינוך נוער בסיכון

בספרות קיימים פירושים שונים ומגוונים למושג הדרה חברתית, אך מוסכם על כולם כי הוא מתייחס לאי היכולת להשתתף באופן פעיל בחיים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים ומתבטא גם בהתנכרות ובהרחקה מהחברה.  כלומר, הדרה חברתית היא מאפיין של היחסיים בין הפרט לבין החברה. ההדרה מוגדרת כשלילת או אי מימוש הזכויות האזרחיות, הפוליטיות והחברתיות של האזרח. הגדרה זו מדגישה את ההבדל בין קבוצת מיעוט אשר מרצונה החופשי מסתגרת בתוך עצמה לבין המקרים בהם ההסתגרות היא כפויה ואיננה מתוך ברירה (Klasen,1999).

הדרה חברתית הינו מושג חדש, הוא הוכנס לשימוש בעשור האחרון של המאה העשרים בשיח האקדמי והוא הוזכר לראשונה ע"י חוקר צרפתי בשם לנואר בשנת 1989. לנואר תיאר אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות ונפשיות אשר נודו מהחברה (דורון, סלונים נבו ורונן, 2008).

"'הדרה' אינו מושג המושרש במדעי החברה, אלא תיבה ריקה שניתנה על ידי המדינה הצרפתית למדעי החברה בשלהי ה -1980 מאוחרות כנושא ללמוד … התיבה הריקה שהיו מאז מלא במספר עצום של דפים, מסות ותמונות, בדרגות שונות אקדמיות, פופולאריות, מקוריות ובעל ערך" (Murard, 2002: 41).

בעולם, תפיסת ההדרה איננה בהכרח דבר שלילי, כלומר המדינה מעבירה את האחריות למצב המידור לאוכלוסייה או לפרט עצמו. המדינה מבקשת, למעשה, כי הפרט ילחם את מלחמותיו בעצמו. ההדרה דנה לרוב במקרים בהם מדובר על אוכלוסייה במצוקה, מצוקה חברתית, כספית, פיזית ואף אישית. הבידול החברתי שנוצר כיום בעקבות הגישה של "אני במרכז", יצרה חברה הדואגת לאינטרסים של עצמה ולא לאינטרסים המשותפים הכלליים. במקרה זה ידאג הפרט ל'עצמו' ובאחריותו של האזרח בידולו וביטולו (Le – Grand, 2003). במקרה זה מדיניות המדינה היא ליצור הפרדה בין ה"טפיל" ובין "אדם תורם לחברה". כלומר, אם קיימת קבוצה הנמצאת במצוקה כלכלית ועוני, שהרי ההנחה הראשונה היא להאשים ולשפוט אנשים אלו כמסרבים לעבוד, מוצאים סיבות להתבטל, לא מתאמצים ולא יוצרים שינוי בחייהם שלהם. השקפת העולם התומכת בהתקיימותם של קבוצות באוכלוסייה המתקיימות על חשבונם של קבוצות אחרות הוא הרעיון עליו מושתתת ההדרה. שהרי תחושת הניכור והתסכול מהקבוצה שאיננה מתפקדת, מתקבל בברכה ע"י המדיניות הממשלתית (McAuley, 2007).

ארנון אדלשטיין (אדלשטיין,2014) מגדיר את המושג הדרה כ…"מניעה או חסימה של יחיד או קבוצות מלהיות חלק מהוויה הפתוחה לאחרים, בשל הגדרתו של היחיד או הקבוצה, כשונים, כסוטים מהמקובל ומתויגים כלא ראויים"(עמ' 6). מכאן, הקווים המאפיינים את ההדרה החברתית עבור ילדים הם אי היכולת להשתתף בחברה או לקבל הכרה ממנה.  אנו חייבים לציין כי זהו היעדר מאוד משמעותי עבור הפרט, במקרה זה בני הנוער. באירופה הסקרים מראים כי 65% סבורים כי השתתפות בחברה היא צורך הכרחי ואף אבסולוטי (דורון, סלונים נבו ורונן, 2008).

שורשיו של המושג 'הדרה חברתית' נעוצים בשורשים היסטוריים הקשורים ללכידות חברתית בהקשר לאבטלה הגוברת ואי השוויון הכלכלי חברתי בצרפת בשלהי שנות ה- 60. ממשלת בריטניה אימצה את המושג בשנות ה- 90 כאשר מפלגת הלייבור לקחה את השלטון. חלק מפופולריותו של המושג היה מיוחס לערעור פוליטי וחלק מיוחס לאמונה כי מושג זה מציע נקודת מבט מיוחדת ומקורית בהסתכלות על העולם החברתי. המושג 'הדרה חברתית' סיפק תובנות חדשות על טבע האדם, הסיבות לעוני והשלכותיו, קיפוח, חוסר שוויון ואפליה, ונתן כיוון חדש למדיניות מתקנת (Mathieson et al, 2008).

המושג "הדרה חברתית" הוא בעל משמעויות רבות אשר מגדירות מחדש ולאורך זמן השלכות מדיניות שונות. במונח זה נעשה שימוש כדי לתאר: קבוצות בסיכון להדרה, מדוע אנשים מודרים וממה, ארצות בהם קיימת הדרה ועוד. בעוד נקודות אלה שרויות במחלוקת קיימות הסכמות בנוגע ל"הדרה החברתית": א) היא רב ממדית – ההדרה איננה מבדילה בין מימדים חברתיים, פוליטיים,תרבותיים והיא פועלת ברמות חברתיות שונות. ב) ההדרה היא תהליך דינמי המשפיע באופן שונה לאורך זמן, ג) ההדרה היא יחסית. נקודת המבט היחסית היא בעלת שני פנים. מצד אחד, מתקיים קרע יחסי בין אנשים לחברה, מתקיים חוסר בהגנה חברתית, באינטגרציה וכוח וכתוצאה מכך נוצר חוסר השתתפות חברתית. מצד שני, ההדרה היא תוצר של יחסים בלתי שוויוניים, המאופיינים בהפרשי כוח, כלומר, ההדרה היא תוצר של ארגונה והתנהלותה של החברה (Mathieson et al, 2008).

הדרה חברתית היא תהליך אשר בגללו קבוצות מסוימות של החברה נדחקות לשוליים. קבוצות אלה לא משתתפות בחיי היום יום ופעולותיהם של אחרים משפיעים עליהם ישירות. תופעת ההדרה נובעת משורה של סיבות המחזקות אחת את השנייה. בראש סיבות ההדרה נמצא העוני אחרי כן חינוך או השכלה, בריאות לא תקינה ואפילו כישורים חברתיים או כישורי עבודה. חוסר במעמד חברתי מביא לחוסר בהכנסה ולהימנעות מלקיחת חלק בחברה מחוסר יכולת. הדרה חברתית מונעת מקבוצות אלה לפעול בחברה ואף יוצרת מעמדות חברתיות (דורון, 2006).

קראת עד כאן ?

תן לנו לסייע לך בכתיבה מקורית ומקצועית!

עבודות לדוגמאהצעת מחיר | שאלת מחקר