סמינריון שחיקת מורים וסגנון מנהיגות

בחרתי לחקור את הקשר בין שחיקת מורים לסגנון מנהיגות, היות ששחיקת מורים הפכה להיות נושא קריטי בתפקוד המורה. מדי יום, שומעת ממורים טענות על עומס בעבודה, עייפות מצטברת, אי הגשמה עצמית ואפילו חושבים לצאת לפנסיה מוקדמת. מורים רבים מרבים להיעדר מביה"ס מטעם מחלה או באים לביה"ס באיחור ולפי דעתי זה מעיד על שחיקה.

בספרות המחקרית מוצגות תפיסות והגדרות שונות של שחיקה, רוב ההגדרות מתייחסות לתהליך של אובדן אנרגיה נפשית, וירידה בתפקוד כתוצאה מלחצים יומיומיים נמשכים. שחיקת העובד, הנגרמת במהלך עבודתו, וכתוצאה ממנה, היא תופעה הקיימת כמשוער, שנים רבות; אולם רק בשנות השבעים הופנתה אליה לראשונה תשומת לב החוקרים (שירום, 1997). לכן, מאסלאך (Maslach, 1984) כינתה את השחיקה "מחלת שנות השמונים והחיים המודרניים".

פרוידנברגר (1974) היה הראשון שתיאר את השחיקה (Burnout), כמצב של עייפות והתרוקנות של הכוחות הפיזיים והנפשיים, מצב של התכלות כתוצאה משאיפה מוגזמת להגשים ציפיות בלתי ריאליות שנקבעו

על-ידי האדם עצמו או על-ידי אחרים. שורק, טל ופז (2004) מוסיפים שבקרב מורים נשמעות טענות על

עייפות גופנית ונפשית מן העבודה, על קושי גובר להמשיך ולשאת בנטל ההוראה ועל ירידה ברמת התפקוד,

כל זה מעיד על שחיקת מורים במערכת החינוך. מוסכם כי שחיקה היא חוויה של הפרט, וכי ביסודה, השחיקה היא חוויה שלילית הנובעת מחשיפת הפרט ללחצים שונים לאורך זמן (הנרי, 2000). השחיקה היא תהליך דינמי, ארוך, כרוני ומתמשך (שירום, 1997). מקובל להגדיר את השחיקה של אנשי המקצוע המעניקים שירות לאנשים במסגרת טיפולית כלשהי לפי שלשה מרכיבים: תשישות נפשית, היעדר הגשמה אישית ודה-פרסונליזציה. לכן, חשוב לנו לעמוד ולחקור את הגורמים לשחיקה.

במחקר זה אתמקד בשני מרכיבים של שחיקה: תשישות נפשית והיעדר הגשמה אישית. בחרתי בשני מרכיבים אלה היותם שכיחים בין המורים, ומורים החשים בשחיקה ברמות גבוהות נוטים לצמצם את המגע קרי יחסיהם האישיים עם תלמידיהם ואף להעביר את החומר הנלמד בצורה פחות טובה ממה שהמורה ציפה.

סמינריון שחיקת מורים וסגנון מנהיגות

בכך המורה נתקל לעיתים קרובות יותר בעיות משמעת וניהול כיתה ועל כן ההרגשה של חוסר הגשמה עצמית עולה והשחיקה גוברת.

בספרות המחקרית מראה מספר גורמים שמראים קשר לשחיקה, אזכיר מהם:

  • משתני רקע: גיל, ותק, שכבת גיל, יישוב, השכלה ומקצוע ההוראה.
  • מאפייני אישיות: רגשנות, נטייה לאידיאליזם, מסירות, כפייתיות, מוקד שליטה ורגישות רבה לצורכי המטופל.
  • הדימוי העצמי-מקצועי: מורים חשופים בעבודתם ללחצים יומיומי ולתביעות מכמה ממקורות שונים כמו: הורים, תלמידים, מנהלים, מפקחים ומורים עמיתים.
  • מאפייני תפקיד וסביבת העבודה: סביבת עבודתו של המורה מתוארת כ"שדה קרב".
  • סביבה ארגונית חברתית: יחסי הגומלין בין המורים לבין: תלמידיהם, בני ביתם (בית תומך או מכביד), עמיתיהם והציבור (הנרי, 2004).

** מחקר זה בא לענות על השאלות הבאות:

  • מהם סגנונות המנהיגות במערכת החינוך?
  • באיזו מידה קיים קשר בין סגנון מנהיגות לבין שחיקת מורים בעבודתם?
  • האם קשר בין סגנון מנהיגות לבין שחיקת מורים בעבודתם נמצא גם בבתי"ס הדרוזיים?
  • באיזו מידה אמון קשור למנהיגות ולשחיקת מורים?

 

מכאן מטרת המחקר תהיה בחינה של הקשר בין סגנון מנהיגות ובין שחיקת מורים במערכת החינוך