שוב סמינריון בנושא שחיקת מורים ?!!!!

לכאורה הנושא "טחון" מכל זוית אפשרית, אולם תמיד יש מה לבחון, בעיקר כשהמערכת משתנה כל הזמן!. למשל לאחר רפורמת אופק חדש, ניתן להניח כי יחולו שינויים בנושא שחיקת המורים.

יש מאמרי בסיס בנושא שחיקה, אולם האפשרות לחקור היא ממש אינסופית. אם החלטת לבצע מחקר בנושא שחיקה – דרושה מעט יצירתיות כדי לבחור נושא חדש מעניין ועכשוי.

גם שינוי קטן כמו מספר תלמידים בכיתה, שכר, תרבות ארגונית,סגנון ניהול, בתי ספר קבילתיים- כל אחד מאלה יכול לתת זוית חדשה על נושא השחיקה. לכן אל ייאוש. כן! אפשר לעשות עןד עבודה על שחיקת מורים וגם לחדש.

שחיקתן של מחנכות בכיתות שמשולבים בהן תלמידים בעלי צרכים מיוחדים

שחיקה בהוראה

"שחיקה" היא מושג מורכב המתייחס בדרך כלל לעולם העבודה. אבי המושג, הגדיר את השחיקה כ"מצב של עייפות ושל ,(Freudenberger, 1974) פרוידנברגר התרוקנות כוחות פיזיים ונפשיים, מצב של התבלות", וראה את הסיבה לשחיקה ב"שאיפה מוגזמת להשיג ציפיות בלתי ריאליות, אשר הוצבו על ידי האדם עצמו או באמצעות ערכים של החברה". המרכיבים העיקריים בהגדרתו של פרוידנברגר את תופעת ה"שחיקה בעבודה" הם: תחושה של כישלון, תשישות (נפשית או גופנית) ותחושה של בליה (נפשית) או סחיטה (גופנית). כל אלה נובעים מעומס יתר של תביעות על המרץ, על מקורות האנרגיה האישית או על העוצמה הנפשית של איש המקצוע.
תיארו את שחיקת העובד (Maslach & Jackson, 1981) מאסלאך וג'קסון ב"מקצועות העזרה", הכרוכים במגע הדוק עם מקבלי השירות, כמורכבת ממקבץ תחושות של תשישות נפשית, דה-פרסונליזציה ותחושה של אי הגשמה אישית.

השימוש במושג "תשישות נפשית" שיקף הנחת יסוד חשובה, שלפיה תסמונת השחיקה מופיעה בעיקר בקרב עובדים שעבודתם דורשת מעורבות בין-אישית רבה שילוב הילד בעל הצרכים המיוחדים בכיתה הרגילה "חוק חינוך מיוחד", שהתקבל בכנסת בשנת 1988 , נותן עדיפות לשילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות רגילות תוך קבלת העזרה הנדרשת עבורם (משרד המשפטים, 1988 ). החלת החוק קיבלה תאוצה עם צאתו של חוזר מנכ"ל משרד החינוך והתרבות בשנת 1994 (חוזר מיוחד י"ב, תשנ"ד), הנקרא "שינויים במדיניות הטיפול בתלמידים מתקשים בחינוך הרגיל ובהשמת תלמידים בחינוך המיוחד". מחוזר המנכ"ל משתמע, שמשרד החינוך והתרבות שואף לכך שבית הספר הרגיל ייתן מענה לכלל האוכלוסייה שהוא משרת, וישלב במערכת החינוכית יותר תלמידים בעלי צרכים מיוחדים – הכול בהתאם ליכולתו של התלמיד המשולב ולכישוריו. לשאיפה זו שלוש מטרות חינוכיות
עיקריות: 1. לקדם ולפתח את כישוריו ואת יכולתו של הילד בעל הצרכים המיוחדים, לתקן ולשפר את תפקודו הגופני, השכלי, הנפשי וההתנהגותי, להקנות לו ידע, מיומנויות והרגלים ולסגל לו התנהגות מקובלת בחברה, במטרה להקל את

… בהמשך העבודה: