כלכלה פוליטית בינלאומית נושא סמינריון

נשמח לסייע בכתיבת סמינריון , בבחירת נושא ומציאת מאמרים לעבודות סמינריון בכלכלה פוליטית וכלכלה פוליטית בינלאומית.

הנה נושא ועבודה אקדמית לדוגמא (עבודה סמינריונית) בקורס כלכלה פוליטית בינלאומית

"על פי חוק פרישה, בשנת 2017 אמור לעלות גיל הזכאות לפרישה לנשים ל 64. אולם הדבר כפוף להקמת ועדה ציבורית שתגיש המלצותיה לועדת הכספים בכנסת."

 

במהלך העשורים האחרונים חלו שינויים רבים במדיניות הפנסיונית של מדינות מערביות רבות.

ולאור העלייה בתוחלת החיים בעולם במערבי ובישראל בפרט חלו שינויים מהותיים בתפיסה הפנסיה גם של מדינת ישראל.בשנת 2004 התקבל בכנסת חוק גיל הפרישה, התשס"ד– 2004 ,הקובע את גיל הפרישה לגברים ולנשים.

חוק זה התקבל במקביל לצעדים נוספים, שננקטו, לטענת הממשלה, לשם  הבראת כלכלת ישראל בכלל ולהסדרה  וייצוב  של תחום החיסכון הפנסיוני בפרט. הפנסיה הוותיקות הגירעוניות, שנועד לאזן את קרנות הפנסיה, שהיו בגירעונות כבדים. חוק גיל הפרישה הוא למעשה יישום של המלצות הוועדה הציבורית לבחינת גיל הפרישה מעבודה (ועדת נתניהו) .

בישראל יושמו רפורמות רבות במהלך השנים, אך מנגד לא נבחנו ההשלכות של רפורמות אלו על האוכלוסייה החלשה ובעלת שיעור הכנסות נמוך. השינויים הדמוגרפים כתוצאה מתוחלת החיים השפיעה רבות על מערכת הפנסיה בעולם ובישראל.

כאשר לישראל יש יתרון דמוגרפי על פני מדינות אחרות, משום שהיא מדינה בעלת אוכלוסייה צעירה יחסית. ביחס למדינות מערביות ישראל היא בעלת אחוז השתתפות נמוך בשיעור העבודה בגילאים הצעירים יחסית,  אשר משפיעים על החיסכון הפנסיוני הלאומי, אך הדבר אינו מבטא הגילאים הבוגרים שם אחוז השתתפות העובדים הוא גבוהה ביחס למדינות המערביות.

המטרה המידית והראשונית של הרפורמות בישראל ובעולם הייתה להשיב למערכות הפנסיה את איתנותן הפיננסית ע"י שיתוף כלל אזרחי המדינה במעגל העבודה והנהגת רפורמות לצורך כך.

מקור : נגה דגן, מתווה להעלאת גיל הפרישה לנשים , מרכז אדווה

כלכלה פוליטית בינלאומית נושא סמינריון

המטרה החמישית ,חלוקת הטבות המס המעודדות חיסכון לאורך זמן ולצורך פרישה בלבד כלומר ניתן לקבל את הסכום ללא חבות במס וזאת אם הכסף מיועד לכספי פנסיה ומושקע בחיסכון ארוך טווח בנוסף ניתנו הטבות מס שונות גם בנושא ביטוח מנהלים וקופות גמל.

המטרה השישית, שינויים רגולטורים אשר מקדמים את המהלכים לצורך חקיקת חוק פנסיה חובה, הנהגת חובת פנסיה מכוח צו ההרחבה להסכם הקיבוצי בדבר פנסיה מקיפה במשק17

ניתן לומר כי השינויים ברובד השני הם בעלי אופי פרגמטי. כתוצאה מרפורמות לאורך השנים המערכת הפנסיונית מטילה את הסיכונים של המבוטח ופחות על הממשלה או על הקרן זאת כתוצאה מהאיזון האקטוארי שיצרה ע"י הוצאת הפנסיות הוותיקות והכנסת מערכת פנסיה המבוססת על הפרשות, ויוצרת מנגנון איזון אוטומטי.

הרובד השני בבסיסו מסיק כי האזרח הוא אינו רציונאלי ולכן אין לתת לו את האחריות לנהל את תוכנית את הפנסיה כרצונו אלא מחייבת את התערבות ממשלתית גישה זו ידועה כגישה  פטרנליסטית, על פי גישה זו המדינה יודעת יותר טוב יותר לנהל את התוכיות הפנסיונית יותר מאשר האזרח.

הרובד השלישי, הינו חיסכון של האזרח הפרטי, הקרנות שבהן משקיע האדם הפרטי נתונות לדמי ניהול. דמי הניהול בתוכניות הביטוח השונות גבוהים יותר משלום דמי הניהול בקרנות פנסיה חדשות. בתוכניות הביטוח דמי הניהול שאר אותם גובים מהציבור עומד על 1.5% ואילו בקופות הגמל דמי הניהול הם כ- 0.4%. חברות הביטוח אומנם גבות דמי ניהול גבוהים יותר אך הן מספקות תשואה גבוה יותר.

לוח 3: הבדלי התשואה בין הסדרי הפנסיה השונים17:

מקור : אביה ספיבק, "מערכת הפנסיה בישראל על שני רבדיה: מבט על רפורמות שהונהגו מהצד המוסדי והצד הכמותי",  דו"ח סופי למוסד לביטוח לאומי, מכון ון-ליר בירושלים, פברואר  2019