סמינריון חופש הדת בדיני נישואין ( סמינריון במשפטים)

חופש הדת והמצפון הינו את מזכויות היסוד של האדם, וחופש זה עומד בבסיס כל דמוקרטיה מערבית מודרנית, ולכאורה כך גם בישראל.

את אחד מן האיזכורים המוקדמים לחוק זה אפשר לראות בתיקון הראשון לחוקה האמריקאית, אשר נחקק בשנת 1791, נכללו שני רכיבים הקשורים בנושא הדת: האיסור על חקיקת חוקים על ידי הקונגרס שימסדו את הדת (Establishment Clause), ואיסור על חקיקת חוקים שיפגעו בחופש הפולחן (Free Exercise Clause) (סומר ואח', 2005).

לאחר שהוקם האו"ם, חופש זה הפך להיות חלק מזכויות היסוד שהוצהרו בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם שהופצה ב 10 בדצמבר 1948 ע"י האו"ם, כפי שמצויין בסעיף 18 להכרזה:

"לכל אדם הזכות לחופש המחשבה, המצפון והדת. זכות זו כוללת חופש להמיר דת או אמונה, וחופש לעבור את דתו או אמונתו, לבדו או בצוותא עם אחרים או בפומבי, בהוראה ובמעשה, בפולחן ובשמירת מצוות".

לאחר אימוץ וניסוח ההכרזה חברי האו"ם קראו לכל הארצות החברות לפרסם את הטקסט של ההצהרה ו

"לגרום להפצתה, להצגתה ולימודה בבתי-ספר ובמוסדות חינוך נוספים ללא הבדל שמבוסס על המצב הפוליטי או הטריטוריאלי של מדינות."

בנוסף לכך באמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות שנוצרה באו"ם בשנת 1966 ואושררה בישראל בשנת 1991 הוגדר חופש הדת ככולל גם חופש מכל כפייה שיש בה כדי להגביל את חירותו של הפרט לקבל או לדחות דת או אמונה, כפי שאפשר להבין מסעיף 18 לאמנה זו:

"החופש לשמור מצוות הדת או האמונה לא יהא כפוף אלא לאותן הגבלות הקבועות בחוק והדרושות להגן על הביטחון הציבורי, הסדר, הבריאות או המוסר, או על זכויות וחירויות היסוד של אחרים" (כהן, 1991).

אמנות בינלאומיות אלו הינם הבסיס להצהרות לגבי זכויות האדם בחוק הישראלי אשר רואים אותם כבר במגילת העצמאות, והם אלו אשר מנחות את בתי המשפט לפרש את חוקי המדינה הרלוונטים תחת עיקרון החופש והשוויון.

בשנת 1992 נחקק חוק יסוד – כבוד האדם וחירותו אשר התבסס על הכרזות האו"ם השונות ועל הרעיון הבסיסי לגבי חופש האדם במדינה דמוקרטית. החוק קובע בסעיף הראשון: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל… חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

בנוסף לכך, נחקק באותה השנה חוק יסוד – חופש העיסוק, ולפיכך זכויות היסוד שבהכרזת העצמאות הפכו מזכויות אשר לא היו מחייבות מבחינה משפטית לזכויות המחייבות עתה אף את המחוקק עצמו.

אמנם בשני חוקי היסוד הללו לא נזכרו חופש הדת והמצפון במפורש, אנו נראה במהלך העבודה כי בהשראת אלו מסתמנת נטייה פרשנית לכלול במסגרת "כבוד האדם וחירותו" מכלול של זכויות אדם ובהן גם השוויון וחופש האמונה והדת.

כפי שאפשר להבין, המונח "חופש הדת והמצפון" כולל בתוכו את חופש הדת, חופש המצפון, ואף את ההבנה לגבי ההבדל בין חופש הדת לחופש מדת.

במאמרו של שמחה מירון (מירון, 1973) הוא מציג את ההבחנה בין  חופש דת וחופש המצפון. ע"פ הגדרתו, פירושו של המונח "חופש הדת" הוא צר מפירושו של המונח "חופש המצפון".

חופש הדת כולל בתוכו את החופש הניתן לאדם מאמין לקיים את האמונה שבה הוא מאמין, נותן את החופש לקבוצת מאמינים להתקיים כציבור מאורגן לשם סיפוק צרכיהם הדתיים, ואף חופש זה כולל בתוכו את הזכות של מוסדות הת השונים להתקיים כממסד אוטונומי.

בנוסף לחופש הדת, חופש המצפון הינו מונח הכולל בתוכו תחום רחב יותר. חופש זה מבטיח לכל אזרח במדינה חופש בנושא הכרה באמונתו ובהשקפת עולמו, ללא קשר להגדרת הדת עצמה – אך כאן ע"פ המאמר אין הבטחת זכויות לממסד אוטונמי בדומה למוסדות הדתיים.

אפשר לומר כי עקרון חופש הדת מגן על הדת כיחידה שלמה, מכיוון שהדת ממוסדת ועקרונותיה ומצוותיה מבוקרים וידועים, אך חופש המצפון הינו ערטילאי יותר. ההגנה על חופש המצפון כוללת הגנה על השקפות אינדיבידואליות של כל אדם בחברה, והחברה איננה יכולה להתחייב מראש לכל פרט ולהבטיח שיוכל לנהוג בהתאם לכל השקפה שתעלה על דעתו כחלק מחברה מדינית בעלת חוקים מוגדרים.

בנוסף, הדת מטילה על כל מאמיניה מצוות מפורטות אשר אפשר לשקול אותן מראש, ואילו חופש המצפון בדרך כלל איננו מטיל מצוות או הגבלות מוגדרות.

מבנה העבודה הסמינריונית בנושא חופש הדת בדיני נישואין

  1. מבוא
  2. חופש הדת והמצפון – הגדרה

חופש הדת וחופש מדת

  1. מקורות חקיקה ופסיקה בישראל

3.1 החקיקה בישראל

3.2 הפסיקה בנוגע לחופש הדת והמצפון

  1. היחס בין דיני הנישואין והגירושין לבין חופש הדת והמצפון

4.1 עקרונות הדין החל בישראל בנוגע לנישואין וגירושין

4.2 בעיות שעולות מחוקי הנישואין והגירושין בישראל

  1. פתרונות בחסות החוק

5.1 המשפט האזרחי לעומת הדין הרבני

5.2 הסכמי ממון

5.3 נישואים אזרחיים

  1. האם הדין בישראל עולה בקנה אחד עם חופש הדת והמצפון
  2. המשפט הרצוי
  3. סיכום ומסקנות

8. בביליוגרפיה