שאלת המחקר : האם השימוש ההולך וגובר של גופים פיננסיים בגישור ככלי לפתרון סכסוכים כספיים פוגע באינטרסים חברתיים עליהם שומר בית המשפט?

הגישור (mediation) הוא הליך אשר מאפשר לצדדים לפתור ביניהם סכסוכים שלא בבית המשפט דרך צד שלישי, כאשר הצדדים לא יכולים או לא מוכנים מסיבה זו או אחרת להידבר בכוחות עצמם.

בניגוד להכרעת בית משפט או הליך בוררות, הגישור הוא הליך אשר מאפשר לצדדים להגיע להסדר שיהיה מקובל עליהם ולא להכרעה מוחלטת לצד זה או אחר, כאשר המגשר עצמו הוא לא בעל סמכות להכריע אלא משמש כמתווך.

כך למעשה הגישור הוא יותר הליך של שיתוף פעולה לפתרון סכסוך מאשר הליך הכרעה בין צדקת צד אחד לשני, בדומה להליך המשפטי. כיום הגישור הוא הליך מקובל במיוחד בתחומים של המשפט האזרחי, מהם סכסוכי עבודה, יחסי משפחה, סכסוכי שכנים, ואף סכסוכים עסקיים.

צורה זו של פתרון סכסוכים באמצעות אדם שלישי, או מתווך, אינו חדש בתרבות האנושית ולמעשה אלפי שנים בני אדם נעזרו באחר (כגון זקן השבט או איש דת) בכדי לפתור סכסוכים בחברות ותרבויות רבות. גם בחברה המערבית הליך זה מתקיים זמן רב כחלק מהמערכת המשפטית באופן של הסכמי פשרה שונים בין הצדדים, אך הליך הגישור הפך להליך חוץ משפטי עצמאי החל משנות ה-70 בארה"ב() מאז שנות ה-80, השימוש בגישור כפתרון לסכסוכים משפטיים עלה באופן דרמטי בעולם.

במדינות רבות בעולם קיימים חוקים המאפשרים לבית המשפט להפנות את הצדדים להליך גישור, ולעיתים קיימים חוקים המחייבים אותם לעשות זאת. הליך זה הפך להיות נפוץ כ"כ עד שפעמים רבות הצדדים לא מגיעים לבית המשפט אלא בוחרים בהליך גישור כדרך הראויה והיעילה לפתור סכסוכים אזרחיים

בספרות המשפטית מתוארים יתרונות שונים שיש להליך הגישור על פני ההליך המשפטי – מהם שימור היחסים בין הצדדים, עלות וזמן הליך נמוכים יחסית להליך משפטי, התגברות על אמוציונליות במהלך ההליך, אפשרויות להגיע לפתרונות יצירתיים למשבר, אי חשיפת סודות מקצועיים, ועוד אחרים(2)

אך כפי שמציין השופט אהרון ברק(3):

אמנם הגישור הוא דרך אשר תורמת רבות הן למערכת המשפט והן לתוצאות בעיני הצדדים, לא כל הליך ראוי שייפתר בדרך של גישור ולעיתים ההליך המשפטי עדיף על הליך הגישור – מסיבות החורגות מאלו שהוצגו. גם כאשר ישנם מקרים אשר יכולים להיפתר ביעילות ובהתאם לשביעות רצון הצדדים לעיתים ראוי שמערכת המשפט תעסוק בה – ותיצור פסק דין תקדימיים ומחייבים כחלק מתפקיד מערכת המשפט בחברה.

 

קריאה נעימה!

ברק אהרון, (תשס"ב): 10.