סמינריון ביחסים בינלאומיים – יפן בזירה הבינלאומית

"טראומת" מלחמת העולם השנייה – השפעות פוליטיות

סמינריון יחסים בינלאומיים:

רקע וראציונאל לעבודה:

במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה יפן חברה אחת מתוך "מעצמות הציר" (יחד עם גרמניה ואיטליה), לאחר הסכם משולש שנחתם ביניהם ב-1940, עוד טרם כך, ב-36, נחתם הסכם אנטי-קומינטרן[1] בין יפן לבין גרמניה של המשטר הנאצי.

ב-7 לדצמבר 41 תקפו מטוסי חיל האוויר היפני את בסיס הצי האמריקאי בפרל הרבור, וכך למעשה, הצטרפה ארצות הברית למעגל הלחימה והכריזה רשמית מלחמה על יפן. לאחר מספר שנות לחימה "עקובות מדם" בין שתי המדינות, בעיקר באזורי האוקיינוס השקט שבמרחבו מצויים איי יפן, ומתוך האי היכולת להגיע לכדי הכרעה צבאית ברורה, השתמשה ארצות הברית בנשק יום הדין, קרי הטלת שתי פצצות אטום, ב-6 לאוגוסט 45' על הירושימה ושלושה ימים מאוחר יותר על העיר נגאסקי, ועל ידי כך הכריזה יפן, ב-15 לאוגוסט, על כניעה מוחלטת בפני בעלות הברית.

קרוב למאתיים אלף יפנים מצאו את מותם בהטלת פצצות אלה על שתי הערים היפניות, מלבד ה"אפקט" הישיר שהוביל לכניעה צבאית בפני בעלות הברית, הותירו מאורעות המלחמה, ובדגש על השימוש בפצצות האטום, "טרואמה" לאומית כבדת משקל על החברה והתרבות של העם היפני. בעבודה זו ארצה להעמיק באיזו מידה השפיעו מאורעות מלחמת העולם השנייה והטלת פצצות האטום על ערי יפן במהלכה, על ההתנהלות הפוליטית של יחסי החוץ של יפן במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים תוך התמקדות במספר אירועים מרכזיים וניתוחם.

 

שאלת מחקר

באיזו מידה השפיעה "טראומת" מלחמת העולם השנייה והכניעה היפנית בפני בעלות הברית על ההתנהלות הפוליטית וקביעת מדיניות החוץ היפנית מתום המלחמה ועד לראשית שנות השבעים?

ההתמקדות תהיה סביב מדיניות החוץ של יפן מתום המלחמה ועד ראשית שנות השבעים (1952-1970), במהלכה תיבחן "דוקטרינת יושידה", ההפרדה היפנית בין מדיניות פוליטית וכלכלית (ההתמקדות בשיקום ופיתוח כלכלי "על חשבון" מדיניות חוץ פוליטית דומיננטית) והתמיכה הגורפת שלה במדיניות החוץ של ארצות הברית, זאת עד לאירועים שונים (הנורמליזציה עם סין, משבר האנרגיה ועוד), "שוברי שוויון" החל משנות השבעים.

 

ראשי פרקים

 

  • מבוא- בו יוצגו שאלת המחקר, השערת המחקר ושלוש טענות מרכזיות שילוו את הדיון והניתוח של שאלת החקר הראשית.
  • רקע היסטורי – סיום מלחמת העולם השנייה והסכם הכניעה היפני – סקירה קצרה אודות האירועים שהביאו לתום מלחמת העולם השנייה (בדגש על הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגאסקי), מה הייתה הטראומה היפנית? מה כלל הסכם הכניעה היפני ואילו איסורים הוטלו על יפן בעקבותיו? היקפם של הנזקים למדינה היפנית? כל זאת כיצירת בסיס להמשך העבודה ושאלת המחקר.
  • ניתוח מדיניות החוץ היפנית לאחר מלחמת העולם השנייה – "דוקטרינת יושידה" , פציפיזם" ו"תלות" אמריקאית.
  1. "דוקטרינת יושידה" והבנייתה של מעצמה – הטענה גורסת כי הטראומה היפנית בעקבות מלחמת העולם השנייה ואופן סיומה היא זו שיצרה את "דוקטרינת יושידה" שגרמה לעיסוק בעיקר בשיקום המדינה וענייני פנים.
  2. "תלות" יפנית בארצות הברית – חלק זה יטען ויציג את אופן התנהלות מדיניות החוץ היפנית קשורה, בקו המדיני והפוליטי שייצגה ארצות הברית באותה עת, הדבר נובע גם הוא מהסכם הכניעה היפני בתום מלחמת העולם השנייה ושנות הכיבוש האמריקאי שהיוו השפעה מכרעת על מדיניות החוץ של יפן.
  3. פציפיזם יפני –החוקה היפנית כחוקה פציפיסטית, מגבלות על כוח מזוין יפני ואיסור על תמיכה אידיאולוגית או כלכלית בצבאות אחרים. כיצד השפיעה חוקה זו על מדיניות החוץ היפנית?
  • סיכום ומסקנות – חלק זה יציג מספר מסקנות העולות מתוך הדיון בחומר בנוגע למדיניות החוץ היפנית, "יעמת" את השערת המחקר עם הנתונים וינסה לתת תשובה לשאלת המחקר העומדת למראשותיה של העבודה.
  • ביבליוגרפיה

 השערת מחקר

השערת המחקר גורסת שטראומת המלחמה השפיעה במידה רבה על מדיניות החוץ של יפן (1952-70 ), והפך אותה לבעלת פרופיל פוליטי נמוך שהביטוי העיקרי לו הוא דוקטרינת יושידה.

[1] הסכם שנחתם בין יפן וגרמניה הנאצית (שנה אחר כך הצטרפה גם איטליה) והיה מכוון כנגד ה"קומינטרן" שהוא האינטרנציונל הקומוניסטי ובראשו ברית המועצות