ניתוח תוכן כמותי ומקודד במחקר איכותני

סבלנות ! דוגמא מלאה לניתוח בהמשך העמוד.

  • זוהי שיטת מחקר העוסקת בטקסטים ולא באנשים
  • טכניקה שיטתית לדחיסת מילים רבות מתוך טקסט לקטגוריות תוך התבססות על כללים ברורים של קידוד.
  • טכניקה להסקת מסקנות באופן "אובייקטיבי" ושיטתי על ידי זיהוי מאפיינים מוגדרים של מסרים

הביצוע צריך להיות :

באובייקטיביות: הנתונים אינם קשורים לעמדות החוקר

בשיטתיות: בחירה של טקסטים באופן שיטתי, לא מגמתי. שיטת הניתוח גלויה- אנו אומרים מה אנחנו עושים- איך דגמנו ואיך עשינו (זה לא נשמר בסוד), ניתנת לשחזור. בד"כ אני אקח את הכתבות בתקופה רגילה שאין בה אירועים מיוחדים.

ועדיף שיבוצע בכמותיות כלומר – הפיכת הטקסט למספרים.

טקסטים גלויים: בחינה של המסר הגלוי ולא הכוונות הסמויות.

מה ניתן ללמוד מניתוח תוכן?

  • ייצוג (ולא השפעה) – לא להשתמש במילים השפעות בניתוח תוכן, רק על ייצוג.
  • שילוב בין מחקרי השפעה / קהל לניתוח תוכן
  • כיצד נטען כי תוכן משפיע על תפיסות מבלי לבדוק מה באמת יש באותו תוכן?
  • האם חשיפה לסאטירה תהא קשורה באופן חיובי לתחושת של ניכור/ציניות? יש לשאול קודם מה יש בסאטירה שעשוי לגרום לתחושות כאלה…
  • הא חשיפה לתוכן מוטה קשורה לחוסר ידע? יש לבחון קודם האם התוכן באמת מוטה.

טקסטים שניתן לנתח למשל: טקסטים תקשורתיים (כתבות, פרסומות, הודעות לעיתונות), נאומים, חוקים, מניפסטים, פרוטוקולים, יומנים, ביוגרפיות, ציוצים בטוויטר / סטטוסים בפייסבוק (להשלים)?

ניתוח תוכן כמותי בהשוואה לאיכותני

כמותי איכותני
גלוי סמוי
היקף עומק
מהימנות – אך מאבד רגישות רגישות
שואף לאובייקטיביות נוטה לסובייקטיביות
תוקף (ייצוגיות) לא מתיימר לייצג

 

טכניקת מחקר לתיאור אובייקטיבי, שיטתי וכמותי של תכני תקשורת גלויים:

  • אובייקטיביות: אינטר-סובייקטיביות: החוקר פתוח לכל תוצאה, אין אינטרס.
  • שיטתי: בחירת הטקסטים אינה מגמתית, שיטת הניתוח גלויה, מפורשת וניתנת לשיחזור (שיטות דגימה).
  • כמותי: הפיכת הטקסט למספרים.
  • גלויים: הכוונה המוצהרת של הטקסט ולא מה שנדמה לחוקר שהטקסט מנסה לייצג/לסמל. זהו חיסרון משום שמתעסקים רק במה שגלוי.

 

דוגמא לניתוח ממצאים איכותני לא כמותי לפי תמות וקטגוריות

שם התמה/קטגוריה : סמכות

הקדמה קצרה: אחד ממאפייניה הבולטים והמהותיים ביותר של המסגרת הצבאית הינו הקפדה על סמכות ודיסטנס בין המפקד לפקודיו החיילים. הסמכות והדיסטנס נועדו להעניק למפקד בצבא אוטוריטה מקצועית בלעדית אשר באמצעותה חייליו יבצעו את המוטל עליהם באופן ממושמע ומכבד. אחד מהקשיים המשמעותיים שצעירים עלולים לחוות במפגש עם המסגרת הצבאית הינו ההתמודדות עם דמויות סמכות קשוחות הדורשות צייתנות מוחלטת (בלייך, 1990). לשאלת ההתמודדות עם אתגרים או קשיים בצבא, מרואיין מספר 3 ציין כי:

" האטימות בצבא (מהווה קושי) מכל מקום שאני בא ממנו אין דבר כזה אטימות, לכל דבר יש דרך לדבר עליו  וכל העניין של דרגות , יש מצב שמישהו הוא יותר ממך רק בגלל הדרגה ולא בגלל שאתה באמת מכבד אותו או את האדם שהוא אלא רק מעצם זה שהוא המפקד שלך, אז אתה צריך לעשות כל דבר שהוא אומר".

שנשאלה על קושי עם דמות סמכותית או עם מפקד בצבא, מרואיינת מספר 4 ציינה כי:

" הם משתמשים בכוח שלהם סתם , נגיד כשרציתי לעבור לבסיס אחר, אז המפקד הגבוה יותר הסתכל יותר על האינטרסים שלו ולא על זה שרע לי והוא פשוט השאיר אותי שם ולא הסתכל עלי אפילו לא לשנייה".

גם מרואיינת מספר 6 ציינה שאחת החוויות השליליות ביותר שלה בצבא הינה:

"המפקדת שלי כשאני הייתי חניכה, שהגעתי לקורס ההדרכה, אני מאוד עמדתי על שלי והבעתי את דעתי והיה לי חשוב להבין ולשאול ולא לקבל סתם את הדברים כמו שהם, והיא ממש לא אהבה את זה".

 

 

 

ניתוח תוכן – דוגמא תוכנית התחקירים – "עובדה"

אודות התוכנית וייחודה

תוכנית "עובדה", הינה תוכנית התחקירים הייחודית המשלבת בתוכה את הייצוג האנתרופולוגי בתקשורת. צוות העיתונאים האתנוגראפיים והמוביל שבהם 'איתי אנגל' מייצגים ומסמלים את הסימבוליות והטקסיות הרבה שבסיקור אתנוגראפי תחת רב תרבותיות, ופלורליזם מקומי, ובינלאומי. התוכנית הינה חלוצת הסקופים העיתונאים, המקומיים, והבינלאומיים המייצגים את התקשורת.

מקור הכתבה

http://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/uvda-2011/VOD-58f7706f4133e21006.htm

קטגוריות לבחינה

מדדי הבחינה והניתוח הסמיוטי בכתבת התחקיר של עובדה "ההפיכה במצריים", בביצועו של איתי אנגל תנותח מחקרית, מתוך מטרה לנסות ולצייר קווי מתאר למוטיב עבודתו של העיתונאי האתנוגרף, ולהבין את הקשר והזיקה למקצוע המורכב.

מדדי הבחינה הם:

# תיאור המדד
1 ייצוג טקסטואלי
2 הבנה תרבותית
3 שפה מקומית
4 התחברות ואהדה על הסביבה
5  שילוב סיקורים תקשורתיים מקומיים
6 קומפוזיציה ותיאור תמונות שטח
7 ניתוח נרטיבי

 

 

 

ניתוח סצנות ( ניתוח כתבה)

כתבתו של איתי אנגל בכיכר תחריר- ההפיכה במצריים

ניתוח סצנה ( ניתוח חלק מהכתבה 02:47 , 07.09 )

הצגת הסצנה (תמצית)

מתוך הסצנה מצייר ומשרטט העיתונאי את המציאות החדשה, הכולל שילוב דמויות מהאוכלוסייה ומתייג אותם כדמויות שיספרו על המציאות, הסבל, והכאב שחש העם כלפי המנהיג שיש להורידו מהשלטון. לאורך כל הסצנה איתי משמש כמתווך בין ההיסטוריה לבין המציאות ומחזק את

האתנוגרפיה של המצרים.

לאורך כל הכתבה ניכר כי אנגל חובר אל פשוטי העם, והדמויות המובילות את המאבק הדמוקרטי להפלת השלטון, יחד עם פעילים חברתיים, לוחמי חופש, ואזרחים שמוכנים לחרף נפשם למעת הפלת השלטון והחלפתו.

  1. ייצוג טקסטואלי

העיתונאי משתמש בשפה עיתונאית, משולבת בשפה אתנוגראפית הממחישה את הסבל של העם, הכאב, הדילמות, השמחה, והעצב ומביא אותם לקהל בצורה פשוטה מלווה בדעות אנשי העם הפשוטים. אנגל משתמש בסימבולית העממית המקומית, תוך כדי הזדהות משמעותית עם העם המצרי באשר לחופש הדמוקרטי של העם הרוצה בהחלפת השלטון הנוכחי.

השילוב של הסימבוליות של העם המצרי יחד עם הייחודיות והסיקור האתנוגראפי של אנגל מייצרים תוכנית ייחודית המשלבת בתוכה עיתונאות שלא נראתה עד כה.

  1. הבנה תרבותית והזדהות עם ההיסטוריה

העיתונאי האתנוגרף חייב להציג בעבודתו את ההיבט ההיסטורי ולהשוות אותו אל התרחישים הקיימים. השילוב של ההיסטוריה יחד עם המציאות בה סוקר העיתונאי יוצרת תחושה כי הצופה ממש נמצא במדינה. בנוסף שילוב התמונות ב"זמן אמת", מתוך האירוע יוצרים סוג של תיאבון תודעתי למידע בקרב הצופה.

איתי אנגל ניצב בחזית התרבותית כמי כאתנוגרף בכיר, ולא כעיתונאי ומוכיח כי עשייה עיתונאית אתנוגרפית טובה מאפשרת חתירה לתרבות אחרת, וסיקור ייחודי של תרחישים המשנים היסטוריה .

הערך המוסף שמציג אנגל בזמן (02:47), כי התקשורת היא שהרסה את העמדות והדעות כנגד האלימות במצרים, וכי ממליץ לצופים להיכנס לתוך ההיסטוריה שהוא מציג. בנקודה זו מתעלה על עצמו אנגל ומוכיח כי אתנוגרף מעולה של כל הזמנים.

התרבות שמנציח אנגל בכתבה ממחישה את הקושי והסבל של התרבות המצרית שחוותה דיכוי חופש, ודיכוי דמוקרטי ב- 30 שנות כהונתו של מובראק.

הכתבה ובייחודו של אנגל מפריך את הפחד בו שרויים אזרחים, בטענה כי "בואו נקשיב לאזרחים".

באחד הראיונות (07:09), מדבר מרואיין ומספר כי ראש הממשלה שפיק ציין בכלי התקשורת כי ישראל היא שאחראית לביצוע המפכה.

התרבות הזאת כבר לא נתפשת בעין חיובית ואף נתפשת בזלזול מצד העם.

ניתוח סצנה ( ניתוח חלקים  מהכתבה,15:18 11:46 )

  1. שפה מקומית והזדהות העיתונאי עם המציאות

לאורך כל הכתבה ובייחוד בדקה (11:46), מציג אנגל באמצעות גיבור המהפכה בדמות זמר המהפכה את השפה המקומית ואת המוטיבים המסלים ומייחדים את המהפכה. אנגל טוען לאורך כל הכתבה כי ניכר כי העם המצרי ניצח ומציג וטוען זאת בפרהסיה.

באחת הסצינות היותר מורכבות בדקה (15:18), נפגש אנגל עם תרחיש של אהדת מובארק, וכי ניכר כי אנגל נמצא בסיטואציה שעלולה לסכן אותו. אך עם טכניקה ייחודית והתחברות של העיתונאי עולה תמונה של אחד המפגינים הטוען כי לשמור על איתי ואף להרשות לו לצלם.

השפה המקומית מוכחת בכתבה באמצעות שילוב של ראיונות המתבצעים בעיקר באנגלית, מתוך מטרה שכל העולם יבין את המציאות התרבותית, ואת המציאות המורכבת של עם הדורש בחופש, ובזכות חופשית לחיות.

בדקה (17:00), ניכר כי אנגל מצלם ומסקר דיון תרבותי בקרב מתנגדי השלטון אל מול תומכי השלטון. הדיון התרבותי היחיד של המהפכה כפי שדאג להציג בכתבה.

 

ניתוח סצנה ( ניתוח חלקים  מהכתבה,31:00  , 29:00, 20.06 )

  1. 4. התחברות לעם, ואהדה על הסביבה

אחד המוטיבים המאפיינים עיתונאי אתנוגרף טוב, הוא שילוב דמויות מפתח והצגתם לאורך כל הכתבה מתוך מטרה לדלות מידע, ידע, היסטוריה ועוד.

בכתבה זו מסתייע אנגל במספר דמויות מפתח המשלב אותם משלב ההתחלה ועוקב אחר התקדמותם, מצבם, ותחושתם מן המהפכה.

דמות המפתח של הכתבה 'ראף בילטוואל', מהנדס במקצועו ושותף בכיר ואהוד על אנגל מסקר יחד עם אנגל את ההתפתחויות החל מהתחלה המהפכה. השילוב של דמות מפתח מייחדת את העשייה של האתנוגרף ומעדנת את הכתבה.

לאורך כל הכתבה חובר אנגל לדמויות תרבותיות, בעלות השפעה, בעלת עמדה, ובעלת דעות המייצגות את כל רוח המהפכה מיוצגת בדעות המשלבות את נושא המהפכה ורוח החופש בה עוסק אנגל בכתבתו.