ממן 12 ישראל בעשור הראשון

שאלה 1

ישנם 2 תנועות התיישבות עיקריות תנועת הקיבוצים ותנועת המושבים שהיא הייתה הקטנה המתוסכלת ומעוטת ההשפעה למרות זאת היא שזכתה בקופה וגם רכשה השפעה ניכרת על מרבית העולים שנשלחו להתיישבות החקלאית וכל זה קורה בעקבות ירידת מעמדה של התנועה הקיבוצית

לאחר קום המדינה נאלץ הקיבוץ להתמודד עם שינויים מרכזיים באופי החיים הקיבוצי ועם הידרדרות ניכרת במעמדו ובכוחו בחברה הישראלית הגורמים:

בן גוריון בעקבות העלייה ההמונית מבקש עזרה מהתנועה הקיבוצית ותנועת המושבים .בן גוריון ראה בקליטת העולים ובהתיישבות החקלאית ששניהם חשובים באותה המידה ויש בהם צורך בסיסי לקיום המדינה .

1)עלייה המונית שרק מעט ממנה התיישבו בקיבוצים וזאת מכיוון שהם לא רצו לקלוט את העולים בטענה שהקיבוצים לא התאימו לאורח חייהם וכן שהם אינם מתאימים מבחינה אידיאולוגית(אינם סוציאליסטים),הם לא ידעו לעבוד עבודת אדמה ,רוב הקיבוצים היו חילוניים אפילו אנטי דתיים כך שזה לא התאים לעולים החדשים בנוסף הם פחדו שהעולים יהפכו לנטל כלכלי עבורם שכן הם הגיעו עם משפחות מרובות ילדים ובנוסף תרבותם הייתה שונה ,לבוש שפה וכו…העולים העדיפו ללכת למושבים שם יכלו להמשיך לקיים את חייהם במסגרת המשפחתית המסורתית למרות היותם חלק מההתיישבות החקלאית.

2)חלק מתפקדיה בתקופת היישוב עברו למדינה –למשל בהגנה בביטחון.

3)עשרות קיבוצים נפגעו קשה בעקבות מלחמת העצמאות (10 אחוז מהגברים נהרגו)

אורח החיים הקיבוצי והשאיפה להישאר נאמנים לעקרונות הקיבוץ גרמו במקרים רבים הפסדים למשק: חלק גדול מהקיבוצים לא היו רווחיים ההכנסות היו נמוכות מההוצאות ,היו בקיבוצים ריבוי תפקידי ניהול וזה העמיס נטל כבד על הקיבוצים בנוסף היו הוצאות גבוהות בחינוך הם השקיעו מאמצים מיוחדים לתרבות ולחינוך השקיעו משאבים כספיים וכוח אדם .

המצב הכספי לא היה מזהיר רוב הקיבוצים היו שקועים בחובות גדולים.

 

בנוסף היו מאבקים פוליטיים:

רוב הקיבוצים קשורים למפ"ם –רוב המושבים קשורים למפאי והתנועה התחזקה בעקבות הקליטה בעוד שרוב הקיבוצים היו שייכים למפ"ם ובן גוריון שמח לספר לכל העולם שהם (הקיבוצים)אינם קולטים את העולים שרוצים להיות חקלאים מה שקורה בעקבות כך זה משפיע על ירידת כוחם של הקיבוצים .השסעים בין מפאי למפ"ם הפילוג בתנועת הקיבוץ המאוחד גרם להתערערות והתפתחותה ומעמד התנועה הקיבוצית ירד בן גוריון ולוי אשכול מבינים שכרגע יש הזדמנות לבסס את שלטונם ופה נכנסת תנועת המושבים שהם בהתחלה חששו שקליטת העולים תערער את עקרונות חיי המושב אך בסוף הצליחו ותיקי המושבים לארגן 10 קבוצות עולים שרצו להתיישב אשכול לוי בעקבות כך החליט להמשיך וליישב כפרים נטושים ולפתח מושבים חדשים בקרבתם אנו מבינים שלמרות שתנועת המושבים הייתה קטנה ויוקרתית פחות היא לאט לאט מחזקת את מעמדה וזאת בעקבות כך שהתנועה הקיבוצית עדיין מתעקשת לא לשנות את עמדתה ויחסה כלפי העולים החדשים וכך תוך מספר שנים היא גדלה והתנועה המקבילה יורדת .

בן גוריון מבין שצריכים להיות שיתופי פעולה בין תנועת המושבים לבינו,וכרגע יש למפא"י שבראשה עומד בן גוריון יותר כוח ושליטה

 

 

 

 

 

שאלה 2

מהן היו הסיבות לכישלון של ערי הפיתוח?

תכנית פיזור האוכלוסייה נשענה על דגם האיזור הכפרי ומספר עיירות קטנות ובנוניות היוצרות איזושהי מערכת אחת שבתוכו יש יחסי גומלין ותלות הדדית , הטעות הגדולה ביותר הייתה אימוץ הדגם האירופאי .

באירופה בעיר היו מרוכזים בדרך כלל משאבי החינוך,משאבי השכלה שם גם מרוכז המינהל ,באירופה העיר הייתה זו שסיפקה בדרך כלל לאזור הכפרי עבודה בעונות חקלאות מתות וכן סיפקה שירותי בידור,תרבות כל האוכלוסייה העיר וגם האזור הכפרי יצאה נשכרת מקרבת עיר קטנה ,עיר שדה בסמוך לאזור הכפרי משום שהשירותים הוזלו ,הכפר האירופאי הרי תמיד נחשב לנכשל יותר האוכלוסייה היוקרתית יותר ישבה בעיר השאלה האם המצב הזה היה בארץ?

המצב כאן בארץ היה הפוך לחלוטין וזה מקור הטעות כלומר האידיאולוגיה הציונית העלתה תמיד על נס את ההתיישבות החקלאית ותושבי הקיבוצים היו משכילים יחסית ,בעלי מוטיבציה תושבי הקיבוצים הזדהו עם אורח החיים שבחרו בו הם היו חלק מהאליטה החברתית שכן אנו יודעים שמאוכלוסיית הקיבוצים צמחה בעיקר שכבת המנהיגים הפוליטיים האזור הכפרי לעומת זאת היה מאוכלס בקיבוצים שכן הם לא היו נזקקו כלל לשירותים שהעיר מציעה משום שהם יכלו לספק לעצמם ובאיכות גבוהה יותר .

הקיבוץ קיבל את שיא היוקרה החקלאית וגם עבודת האדמה וגם בתחומי החינוך והתרבות .

מי שגר בעיר זכה ליוקרה נמוכה יותר ,איזו שירותים יכלה העיר לספק ליישובים בסביבה?

הרי אנשי הקיבוץ לא באמת יכלו להינות ממופעי תרבות שהעיר הציעה או ממוסדות החינוך שכן אצלהם זה היה ברמה גבוהה יותר.

בתחום התעסוקה העיר גם לא יכלה לספק את השירותים הללו לסביבה שכן הם בעצמם סבלו מאבטלה או מהיצע מצומצם של משרות (משרות במפעל המקומי).

בנוגע לקשרים חברתיים בין שני האוכלוסיות :

הייתה ציפייה שיתחילו קשרים חברתיים בין העיר לבין האזור הכפרי אך בפועל זה לא קרה.

השירותים שסיפקה הסביבה החקלאית היו טובים יותר מהשירותים העירוניים מה שהתברר בסוף שעיר הפיתוח מיותרת .

לעומת אירופה כל עיר שדה שהוצלבה לסביבה כפרית לא הייתה מיותרת משום שהיה לה מה להציע לעומת ערי הפיתוח שלנו שאוכלסו בה עולים חדשים  היו בעצם ערים שלא היה להם מה להציע לאזור הכפרי.

ערי הפיתוח עם הקמתן הפכו להיות בשולי האזור הכפרי ולשם נשלחו מצפון אפריקה עולים שאינם מתאימים לעבודת אדמה ולא למושבי העולים .

בנוסף האידיאולוגיה הציונית ביקשה ליצור יהודי חדש יהודי חקלאי וכאן נשאלת השאלה איך עריי הפיתוח יכלו ליצור מהעולים שיהיו חקלאים?

משק עזר-העולים החדשים קיבלו פיסת אדמה קטנה שהייתה ליד ביתם והם שתלו ירקות ופירות ועבדו את אותה אדמה –השלמת הכנסה כך בעצם הם גרמו ויצרו לעולה ל" החזיק מגרפה" .,העיסוק בחקלאות היה שולי ומשני בעיניי העולים החדשים וזאת בניגוד לחשיבה של מתכנני עריי הפיתוח שטענו שצביונה של עיירות הפיתוח יהיה צביון כפרי שגם הצביון של העולים ישתנה בפועל זה לא היה כך.

עוד סיבה שעיירות הפיתוח נכשלו:

לא היו פטרונים פוליטיים ואחרים כמו שהיו למושבים ולקיבוצים אין ארגון גג שדאג להם כמו לקיבוצים הייתה תנועת הקיבוצים ולמושבים הייתה תנועת המושבים שנתמכה ע"י הסוכנות.

סיבה נוספת:

התעסוקה בתחילת הדרך-העולים שהועברו לערי הפיתוח עבדו כשכירים באזור החקלאי ומרבית התעסוקה היו עבודות דחק עבודות יזומות ,סלילת כבישים ,הנחת צינורות ונטיעת עצים .

מהשליש האחרון של שנות ה50 שהיה בכהונתו של פנחס ספיר החלה המדינה לעודד משקיעים לעיירות הפיתוח חייבים היה להמציא תעסוקה משמעותית יותר לתושבים.

מרבית התעשיות שהוקמו היו מפעלי תעשיות עשירות יזע הייתה תדמית נמוכה ,וקרה נמוכה וכמובן ששכר נמוך אנשים בדרך כלל שנכנסו לעבוד במפעלים הללו נכנסו צעירים נערים ויצאו בפנסיה .

סיבה נוספת:

כשהחלו להתפתח בארץ תשתיות טכנולוגיות מי שהי בעלי השכלה בערי הפיתוח עזבו שהרי מצאו להם עבודה לפי היכולות והידע שלהם ועיירות הפיתוח שקעו לתוך עזובה.

סיבה נוספת:

משנות ה70 מתחיל תהליך שקיעה של תעשיות יזע ,מפעלים רבים נסגרים שיעורי האבטלה גדלים בעקבות כך יש מחאות הפגנות.

עוד סיבה :

מערכת החינוך –ישנו מחסור גדול במורים מיומנים משרד החינוך יצא בקריאה לפתות מורים שיעברו ממרכזי הארץ לעיירות הפיתוח הובטח להם דיור העלאה בשכר אך ההיענות הייתה דלה ובמשך שנים רבות מערכת החינוך הייתה ירודה אך לעומת זאת באזורים הכפריים ובקיבוצים מערכת החינוך הייתה מעולה , הקיבוצים סירבו בדרך כלל לקבל את ילדי העולים  למערכת חינוך הקיבוצית רק אחרי שגברה הביקורת כלפי ההתנהלות שלהם הוכנסו כמה ילדי עולים ומספר המקומות היה מוגבל .

אם כן מערכת החינוך בעשורים הראשונים הייתה כושלת מספר קטן של בני נוער קיבלו תעודות בגרות .