כתיבת עבודות,סמינריון במשפטים – עבודה לדוגמא מעולה

אינוס במרמה, סמינריון במשפטים

עבירת האינוס בישראל היא עבירה מן החמורות בחוק העונשין, ובהתאם לכך לעבירה זו מוגדרת ענישה קשה ביחס לעבירות אחרות – עד 16 שנים ועד 20 לאינוס בנסיבות מחמירות. אך כפי שנראה בגוף העבודה, החקיקה בישראל בנושא זה אינה נרחבת כמו חקיקה דומה במקומות אחרים בעולם, והיא אף מכילה הגדרות צרות יחסית אשר משאירות לפסיקה מקום רב בפירוש האינוס,

ובמיוחד כאשר אנו דנים בנושא של אינוס במרמה.

החוק הישראלי מבסס את אישום האינוס על אי הסכמתה של האישה, בניגוד למערכות משפט אחרות בעולם אשר מבססות את האינוס תחת שימוש בכוח וכפייה. בהתאם לכך, אינוס במרמה מוגדר ע"פ החוק ככל מצב בו האישה נתנה את הסכמתה לבעילה אשר הוגה במרמה, כאשר המרמה יכולה להיות לגבי מיהות העושה ומהות המעשה. כאמור, המחוקק השאיר את פירוש המושגים הללו לבתי המשפט, ועם השנים התפתחה הלכה פסוקה הנוגעת למקרים בהם אינוס במרמה נופל תחת סעיף זה, ומקרים בהם המגע המיני מוגדר בחוק כקבלת דבר במרמה.

בעבודה זו אגע בנושא אינוס במרמה תחת מהות המעשה, כאשר שאלת המחקר המובילה עבודה זו היא האם כל המקרים של חדירה תוך השגת הסכמה במרמה לגבי מהות המעשה הם בהכרח מקרי אונס? כפי שנראה בגוף העבודה, לעיתים ישנו קו דק בין אינוס במרמה לבין השגת דבר במרמה, וע"פ משפטנים שונים אשר את דעותיהם אסקור ישנו הבדל מוסרי ומהותי בין עבירת האינוס בכוח ובכפייה לבין אינוס במרמה. החוק הישראלי, בניגוד לחקיקה במקומות שונים בעולם, לא מבצע אבחנה בין סוגי האינוס בסעיפים שונים ובענישה שונה, וכך ישנו מצב בו מקרים אשר דומים יותר לקבלת דבר במרמה מאשר לאינוס בכפייה נופלים תחת אותה ההגדרה החוקית – דבר אשר יכול ליצור זילות של המושג, הפחתה בהרתעה בשל העונשים הנמוכים הנגזרים לאלו ואף יצירת תפיסה מוטעה בציבור בנוגע לחיזור נאות.

 

עבודה זו מתמקדת, כאמור, באינוס במרמה תחת סעיף מהות המעשה. כפי שמובהר מן החוק, האינוס הוא בעילת אישה שלא בהסכמתה או בהסכמתה אשר הושגה במרמה. החוק מחלק את המרמה הזו לשני חלקים – מיהות העושה ומהות המעשה. עבירה תחת מהות המעשה היא מרמה מהותית מאד, כגון מקרים בהם פסיכולוג מסביר למטופלות שלו שמגע מיני הוא חלק מן הטיפול, ובכדי שהאישה תשתחרר מעכבותיה המיניות היא צריכה לקיים איתו יחסי מין. כפי שנראה במקרים בהם מצב זה התרחש בהמשך העבודה, כאשר יחסי המין לא נעשו לשם טיפול רפואי אלא לשם סיפוקו המיני של המטפל זוהי עבירת אינוס במרמה בפני החוק, בין אם מפני שהאישה כלל לא הבינה את מהות היחסים או שהיא הניחה כי הם הכרחיים לטיפול.

בנוסף לכך, אינוס במרמה כולל גם את סעיף מיהות העושה. סעיף זה מדבר על מצג שווא של האדם אשר באמצעותו האישה מסכימה לקיים איתו יחסי מין – כגון מצב בו האדם משקר לגבי מעמדו הכלכלי, או אף מקרה בו אדם מתחפש לבעלה של אישה במסיבת תחפושות ומקיים איתה יחסי מין. אחת מן הדוגמאות הבולטות לכך התרחשה לאחרונה בשנת 2010 במקרה קאשור.[1] במקרה זה בית המשפט הרשיע באונס במרמה, תחת עסקת טיעון, צעיר ערבי שהכיר אישה יהודיה, הציג עצמו ביהודי המעוניין בקשר רומנטי משמעותי והאישה הסכימה לקיים איתו יחסי מין. במקרה זה, למרות התגובות השליליות אשר קיבל לא רק בישראל אלא גם בעולם,[2] תחת הגדרה זו האישה היתה מודעת ליחסי המין ולמשמעותם אך הסכימה להם כתוצאה ממרמה לגבי מיהות העושה.

אך חשוב להבהיר כי ישנם מקרים גבוליים בשני ההיבטים של אינוס במרמה – מיהות העושה ומהות המעשה, היכולים ליפול גם תחת ההגדרה של קבלת דבר במרמה ע"פ ס' 415 לחוק העונשין. למשל, מקרה בו אדם אשר עובד במקום עבודה מסויים הבטיח לבחורה משרה תמורת קיום יחסי מין והיא

[1]  תפ"ח (ירושלים) 561/08 מדינת ישראל נ' קאשור, 2010.

[2]  Rubenfeld, 2013, 1375.