הדרך לסמינריון במשפטים

מדריך בשלבים לכתיבת עבודה סמינריונית במשפטים

עבודה סמינריונית במשפטים , מהי?

  • עבודת מחקר המשקפת את הכישורים האקדמיים של הסטודנט לקראת סוף תקופת הלימודים שלו.
  • העבודה מהווה נקודת השיא של הלימודים האקדמיים.
  • ברמה המשפטית המעשית, העבודה דומה עד מאוד להכנת סיכומים בתיק משפטי.
  • ברמה האקדמית, סמנריון דומה עד מאוד למאמר בכתב עת משפטי שפיט

בחירת נושא המחקר (ולא שאלת המחקר)

  • תחילה יש לבחור נושא המחקר שממנו נגזרת שאלת המחקר.
  • הסיבות לבחירת הנושא שונות ומגוונות, כגון: נושא קרוב לליבו של הסטודנט, נושא שהסטודנט נחשף אליו במהלך עבדותו כמתמחה או טרום התמחות, עניין אישי בנושא ועוד.

רמת ההפשטה בבחירת הנושא

  • הבחירה יכולה להיות ברמת הפשטה גבוהה מאוד, כגון: דיני קניין, דיני נזיקין, משפט חוקתי , פלילי, יחסי הגומלין בין המוסדות המשפטיים (בית המשפט והמחוקק) ועוד.
  • בחירה נכונה צריכה להיות ממוקדת יותר: עסקאות נוגדות במקרקעין, אחריות חולה נפש בנזיקין, נכסים דיגיטליים, השפעת חוקי יסוד על דיני ההפקעה, הגנת הצורך במשפט הפלילי.
  • ההתמקדות יכולה להיות לאחר קריאת ספרות בסיסית בנושא עצמו.

בחירת שאלת המחקר המשפטית

  • לאחר בחירת נושא המחקר יש לבחור שאלת המחקר.
  • שאלת מחקר נגזרת מנושא המחקר, ומטבע הדברים ממוקדת יותר.
  • לדוגמא:

– אחריות חולה נפש בנזיקין- עמדת הפסיקה.

–תום לב הרוכש הראשון בעסקאות נוגדות.

–עיזבונות דיגיטליים

–כיצד השפיעו חוקי היסוד על דיני ההפקעות?

–היקף הגנת הצורך במשפט הפלילי.

  • ניסוח שאלת מחקר בצורה מדויקת ונכונה מהווה תנאי הכרחי לכתיבת עבודה מוצלחת.היהאת רוצה שנדבר עכשיו

כיצד בוחרים שאלת המחקר

  • לאחר בחירת הנושא יש לקרוא ספר או מקור אחר שדן בנושא שנבחר.
  • הקריאה צריכה להיות בשיטת הטלסקופ, להתחיל בספרות שדנה בנושא באופן כללי, ולאחר מכן להתחיל להתמקד בסוגיות ספציפיות.
  • לרוב, הבחירה צריכה להיות בסוגיות ספציפיות הטעונות מחקר נוסף.
  • זיהוי סוגיות שמעניין לחקור אותן, ויש בהן בשר מחקרי.

שאלת המחקר וסוג המחקר

  • שאלת המחקר קובעת את סוג המחקר.
  • לפעמים, קודם בוחרים את סוג המחקר ואז נקבעת שאלת המחקר בהתאם לסוג המחקר.
  • ישנם סוגי מחקרי שונים, העיקריים שבהם: מחקר פוזיטיבי, מחקר נורמטיבי, מחקר אמפירי ומחקר אינטגרטיבי.

המחקר הפוזיטיבי

  • מחקר שעוסק, בעיקר, בדין המצוי (דין ישראלי או דין זר/השוואתי)
  • הוא נועד לענות על שאלה המה.
  • דוגמאות:

–אחריותם הנזיקית של חולי הנפש במשפט הישראלי (חקיקה ופסיקה).

–תום ליבו של הקונה הראשון בעסקאות נוגדות (חקיקה ופסיקה).

–עיזבונות דיגיטליים במשפט הישראלי

–הגנת הסיכול בחוזים, עמדת הקודקס האזרחי.

–עונש מוות במשפט הישראלי.

–רמת ההיענות של המחוקק לקריאת השופטים לשינויים בחקיקה.

המקורות למחקר משפטי פוזיטיבי

  • מקורות ראשוניים: חקיקה, פסיקה, מסמכים של הכנסת (דברי ההסבר, דברי הכנסת, מסמכים של מכון מחקר ומידע של הכנסת, דו"חות למיניהם).
  • מקורות שניוניים (מקורות המנתחים את המקורות הראשוניים): ספרים ומאמרים.
  • מקורות לועזיים (חקיקה, פסיקה וספרות): במחקר פוזיטיבי החשיבות של המקורות הלועזיים הנה פחותה יחסית, ועיקר לשם השוואה והבנה יותר מעמיקה של המקורות הראשוניים.

מחקר נורמטיבי

  • התשובה לשאלה נורמטיבית ניתנת על ידי איתור כל השיקולים, האינטרסים והערכים של כל השחקנים הנוגעים בדבר, לרבות האינטרסים הציבורי, ולאזן ביניהם.
  • יש לבחון את השיקולים בעד ונגד, ולאזן ביניהם ולהגיע להכרעה.
  • סוג השיקולים שיש לקחת בחשבון ומשקלם נגזרים מתפיסת עולם, בין היתר, באשר לתפקידו של המשפט בחברה.
  • כך, למשל, תפיסת עולם של הגישה הכלכלית למשפט בוחנת את הסוגיה רק מנקודת המבט של ערך הרווחה המצרפית.
  • תפיסה של צדק מתקן תבחן את הסוגיה מנקודת המבט של ערך הצדק המתקן.
  • המצדדים בגישה של צדק מחלק יבחנו את הסוגיה מנקודת המבט של ערך זה.
  • דוגמה:
  • מחקר נורמטיבי בסוגיית אחריותם חולי נפש בנזיקין יבחן מהו משטר האחריות היעיל ביותר (קרי משטר שממקסם את העושר המצרפי בחברה)?
  • אותו מחקר מנקודת המבט של צדק מתקן יבחן מהו משטר האחריות הצודק ביותר?

מחקר נורמטיבי

  • אין לצפות ממחקר נורמטיבי תשובה חד משמעית.
  • קיימים הבדלים בין תפיסות העולם השונות.
  • גם במסגרת אותה תפיסת עולם לפעמים אין תשובה אחידה.
  • קשה מאוד לקבוע מהי תוצאה יעילה? מהי תוצאה צודקת?
  • דוגמה: אחריות חולה נפש בנזיקין.

שיקול דעת

  • שיקול דעת מוגדר כמצב ובו ניתן למי שמנתח את הדין הקיים (השופט, החוקר) הכוח לבחור בין שתי חלופות או יותר, כאשר כל אחת מהחלופות היא במסגרת הדין.
  • הכרה בשיקול הדעת מבוססת על התפיסה כי לא לכל הבעיות המשפטיות יש פתרון אחד, כי קיימים מצבים שיש להם יותר מפתרון חוקי אחד.
  • יש להבחין בין מקרים קלים (פתרון אחד וניתן לזהותו בקלות), מקרי ביניים (פתרון אחד שניתן לזהותו לאחר הצגת פתרונות נוספים שגם הם לגיטימיים- דומה לאבחון מחלה על ידי כמה רופאים), מקרים קשים (לאחר עיון מעמיק ישנם מספר פתרונות נכונים לאותה סוגיה).
  • קביעת העובדות (לפעמים ישנה מחלוקת בקביעת העובדות).
  • לבחון את הנורמה החלה.
  • 1. במידה ויש נורמה אחת אזי יש לפרש אותה (סטנדרט לעומת כלל).
  • אם יש אפשרות אחת, אז לרוב הפתרון קל.
  • אם יש יותר מאפשרות אחת, אז יש לבחור באפשרות המתיישבת בצורה טובה יותר עם התכלית של הנורמה.
  • מחלוקת לגבי התכלית של הנורמה.
  • מחלוקת לגבי האפשרות המתיישבת בצורה הטובה ביותר עם התכלית.

 

מחקר תיאורטי/ביקורתי

  • סוג של מחקר דן בדין המצוי תוך ביקורת עליו והצעה לגבי הדין הרצוי.
  • מחקר זה למעשה משלב גם מחקר פוזיטיבי (שחוקר את הדין המצוי) וגם מחקר נורמטיבי (הדין הרצוי), ומצביע על חסרונות וקשיים בדין המצוי.
  • הביקורת יכולה להיות מופנית כלפי החקיקה עצמה ו/או כלפי הפסיקה.

חיפוש ספרות רלוונטית (מעמיקה יותר), משפטים

  • חקיקה, פסיקה, ספרים, מאמרים, דו"חות למיניהם, הן בעברית והן בלועזית.
  • סוג המקורות משתנה לפי טיב המחקר ושאלת המחקר.
  • יש לפתח מיומנות כיצד לקרוא את המקורות השונים, וכיצד להתמקד בדברים הרלוונטיים באמת.
  • המקורות שיש להסתמך עליהם צריכים להיות ברי סמכא, ולכן קטעי עיתונות/מאמרי אינטרנט לא נחשבים כמקורות שניתן להסתמך עליהם.

כתיבת ראשי הפרקים

  • במקביל לקריאה יש לגבש ראשי פרקים.
  • כתיבת ראשי פרקים דומה להליך של ציור מפה להגיע ליעד מסוים.
  • כל צומת במפה היא בעצם ראש פרק חדש.
  • אין צורך ללכת לצמתים (לסוגיות) שאינן רלוונטיות לשאלת המחקר.
  • מתמקדים רק בסוגיות המובילות.
  • ראשי פרקים הם תרשים הזרימה של העבודה.
  • ראשי פרקים ממקדים את הכותב וקובעים בעבורו מפת הדרכים לעבודה.
  • תוך כדי קריאה ניתן להתחיל לרשום הערות בכל פרק ופרק. (שיבוץ החומר שנקרא והרעיונות שעולים בתוך הפרקים)
  • מבנה העבודה (ראשי הפרקים) יכול להשתנות במהלך הכתיבה.

כתיבת תוכן העבודה

  • כאשר רוצים לכתוב את התוכן של פרק מסוים יש להתמקד בו, להציג את השאלה העיקרית בפרק, העמדות השונות, ואת העמדה של הכותב בעניין הזה, תוך הבעת הסכמה או ביקורת, וציון הנימוקים לבחירה בעמדה זו.
  • יש לדעת כיצד מביאים את העמדה שהובעה בפסק דין, במאמר או בכל מקור אחר. (כמובן תוך הפניה למקור בהערות שוליים).
  • ושוב, לכל פרק מאפיינים שלו: פרק עובדתי שמתאר תופעה מסוימת, פרק שמתאר את המשפט הפוזיטיבי, פרק שדן במשפט המשווה, פרק שדן בדין הרצוי (הנורמטיבי).

מבנה העבודה הסופי

  • שער: פרטים אודות המוסד האקדמי, הסמינר, הנושא, המרצה, הסטודנט ותעודת הזהות שלו.
  • מבוא: אחד הפרקים החשובים בעבודה (לרוב נכתב בסיום כתיבת יתר הפרקים). בפרק מוצגת שאלת המחקר (לציין במה שתעסוק העבודה ואולי אפילו בהערת שוליים במה לא תעסוק, הטיעון המרכזי והצגת פרקי העבודה.
  • גוף העבודה (הפרקים השונים)
  • סיכום ומסקנות
  • נספחים במידה ויש
  • רשימה ביבליוגרפית
  • לא לשכוח: הפניה בהערות שוליים למקורות לפי כללי הציטוט האחיד.

הדגשים נוספים

  • אין להסתפק בסיכום הידע הקיים, אלא העבודה צריכה להכיל תוספת, ולו תוספת קטנה של הסטודנט, לידע הקיים.
  • להקפיד על מילות קישור בין החלקים השונים של העבודה.
  • משפטים תקינים, כתיב מדויק.
  • לשמור על חזות טובה, בדומה למאמר.
  • סגירת קצוות בפרק הסיכום.

 

בהצלחה!