Skip Navigation Linksאקדליסט / מאמרים ומדריכים

הקודם  לרשימה



דוגמא לפרק דיון בסמינריון מחקרי

 

דיון

במחקרנו נעזרנו בשאלון המכיל סוגים שונים של שאלות: עובדתיות, כמותיות וכאלו המציגות דעה אישית. לצורך ביסוס ההשערה הרצנו רגרסיות שסווגו לשני סוגים עיקריים,

הראשון יורכב מרגרסיות בסיסיות לשאלות עובדתיות שניתן לכמתן למוטיבציה. כמו כן עבור כל רגרסיה כזו הרצנו שתי גרסאות- ראשונית בסיסית ללא פיקוח ונוספת עם פיקוח, כלומר עם משתנים נוספים שייתכן שיש להם השפעה נוספת, כגון גיל, מצב משפחתי, השכלה.

הסוג השני בודק את חוות הדעת של הפרט בנוגע להפרטה, שביעות רצונו מהכנסותיו וכ"ו.

חשוב לציין כי בכל הרגרסיות הבסיסיות, השונות המוסברת[1] במודל נמוכה. נתון זה נובע מהעובדה שהרגרסיות הינן בסיסיות ולא מרובות משתנים. בכל גרסה בתוספת משתני פיקוח גדל מדד השונות המוסברת, אך עדיין לא בצורה הרצויה.

מובהקות המודל הינה 5%.

להלן הרגרסיות שנבדקו[2],

(1)     Y(worker) = α + β1(T1) + β2(T2)

בהרצת הרגרסיה לעיל בחנו את הקשר הבסיסי ביותר בין קבוצות ההשוואה: חברי הקיבוץ במתכונת משולבת, חברי קיבוץ במתכונת של רשת ביטחון ועצם היות הפרט עובד באופן כללי.

ניתן לראות בטבלה לעיל המוצגת בפרק התוצאות, כי האומד β1 שלילי וערכו -0.075 ואומד β2 שלילי גם כן וערכו  .-0.008מכאן, ניתן להצביע על קשר שלילי בין היות הפרט עובד לבין היותו חבר קיבוץ שהופרט או משולב. המשמעות היא שההשפעה של עצם היות הפרט חבר קיבוץ באחת מן המתכונות הללו משפיעות באופן שלילי על היות הפרט, פרט עובד. יש לשים לב שהרגרסיה עצמה כללית למדי, רמת המובהקות של β1 גבוהה ועומדת על 2.9% אך אילו זו של β2 נמוכה בהרבה מן הנדרש, ועל כן לא ניתן להכליל תוצאות אלה על כל האוכלוסייה.

(2)     Y(worker) = α + β1(T1) + β2(T2) + ᵞ1 (academic) + ᵞ2 (married) + ᵞ3 (age)

בהרצת הרגרסיה לעיל בחנו את הקשר המובא במשוואה (1) בתוספת משתני פיקוח. ניתן לראות שדווקא הוספת המשתנים הנוספים- השכלה, מצב משפחתי וגיל גרמו לאומדים להיות שליליים יותר, אומנם לא באופן מהותי. המשמעות - ככל שמנטרלים עוד משתנים נוספים עצם היות הפרט חבר קיבוץ מופרט או משולב,ישפיע באופן שלילי על היות הפרט עובד.

ברגרסיה זו רמת המובהקות שלβ1  גבוהה וערכה 2.4%, גבוהה מרמת המובהקות ללא פיקוח, עם זאת רמת המובהקות של β2 עדיין נמוכה. בנוסף, ניתן לראות למשתנה גיל אין כמעט השפעה על היות הפרט עובד, וההשפעה המועטה שיש לו הינה שלילית- כלומר, ככל שהפרט מבוגר יותר כך ההשפעה שלילית יותר. גם, לעובדה שהפרט אקדמאי יש השפעה חיובית 0.06 על עצם היותו חלק משוק העבודה, רמת מובהקות של פרט זה גבוהה ועומדת של 3.3%.

לסיכום, ניתן לומר שרגרסיה זו בסיסית למדי, בודקת את הקשר בין שוק העבודה באופן כללי לחברי הקיבוץ ואינה מייצגת בעייננו את כלל האוכלוסייה עקב רמות מובהקות נמוכות. אילו רמות המובהקות היו גבוהות דיו הרי שהיה בסיס להפרכת השערת המחקר לפיה הפרט יהיה נכון לעבוד יותר כאשר הינו חבר קיבוץ מופרט (T1ׂׂׂ).

(3)     Y(kibutzworker) = α + β1(T1) + β2(T2)

בהרצת הרגרסיה לעיל בחנו את הקשר הבסיסי בין קבוצות ההשוואה: חברי הקיבוץ במתכונת משולבת, חברי קיבוץ במתכונת של רשת ביטחון ועצם היות הפרט עובד קיבוץ.

ניתן לראות כי ישנו קשר שלילי בין חברי הקיבוץ המופרט לבין עבודת חברי הקיבוץ בו. האומד של β1 הינו -0.1645 והוא מובהק ברמת מובהקות גבוהה של 0.8%. האומד של β2 הינו 0.093 ומובהק ברמה של 13%, אשר נמוכה מרמת המובהקות הנדרשת. המשמעות של תוצאות אלו הינה שככל שהקיבוץ נמצא במתכונת חדשנית יותר, רשת ביטחון, כך ההשפעה על הפרט לעבוד בקיבוץ הולכת וקטנה, עד להשפעה שלילית ממש. תוצאות אלו מתיישבות  היטב עם השערת המחקר שלנו ועם המציאות, כאשר הקיבוץ נמצא במתכונת חדשנית יש לחבר הקיבוץ את האפשרות לצאת ולעבוד מחוץ לקיבוץ וסביר כי יבחר באפשרות בה הכנסתו תהיה גבוהה יותר.

(4)     Y(kibutzworker) = α + β1(T1) + β2(T2) + ᵞ1 (academic) + ᵞ2 (married) + ᵞ3 (age)

בהרצת הרגרסיה לעיל בחנו את הקשר המובא במשוואה (3) בתוספת משתני פיקוח. ניתן לראות שאין שינוי מהותי בין האומדים של β1 ו β2. עם זאת, רמת המובהקות של β2 יורדת ומגיעה ל 21.5%. כמו כן, ניתן לראות כי השפעת ההשכלה שלילית ועומדת על -0.148 ברמת מובהקות גבוהה של 0.4%. המשמעות הינה שהשכלה אקדמית תשפיעה באופן שלילי על העבודה בקיבוץ. תוצאה זו מתיישבת היטב עם ההנחה לפיה כאשר יש לאדם השכלה רחבה יותר נפתחות בפניו הצעות עבודה מחוץ לקיבוץ המספקות הכנסה גבוהה יותר.

 

 

(5)     Y(hours) = α + β1(T1) + β2(T2)

בהרצת הרגרסיה לעיל בחנו את הקשר הבסיסי בין קבוצות ההשוואה: חברי הקיבוץ במתכונת משולבת, חברי קיבוץ במתכונת של רשת ביטחון ושעות עבודה.

ניתן לראות שקיים קשר שלילי בין חברי הקיבוץ במתכונת רשת הביטחון לשעות העבודה. מכיוון ששעות העבודה נמדדו בארבע דרגות ניתן לראות שלכל עלייה בדרגה שעות העבודה יש השפעה שלילית של -4.544, ברמת מובהקות גבוהה העומדת על 1.5%. לעומת זאת, בקבוצת הקיבוץ המשולב נמצא אומד חיובי העומד על 1.99, אך רמת המובהקות נמוכה מהנדרש.

רגרסיה זו מפריכה את השערת המחקר לפיה עובד קיבוץ מופרט יהיה נכון לעבוד יותר שעות עבודה. הרי ככל שפרט ירוויח יותר, בהתאם לשעות עבודתו, כך ירצה לעבוד יותר. בהנחה זו התבססנו אך ורק על "תאוות הכסף" של הפרט, והשמטנו את הפן האידיאולוגי. ההסבר לתוצאה זו מדגיש את הפן החברתי והאידיאולוגי וייתכן כי דווקא כאשר כולם עובדים למען מטרה אחת וישנה נורמה חברתית חזקה של עשייה ותרומה, מוצא עצמו הפרט עובד יותר ממה שנחוץ לו לשכר ומחייה. ואילו כאשר האופציות פתוחות בפניו הוא בוחר לעבוד פחות. כמו כן, ניתן לראות כי ההשפעה השלילית גבוהה יותר נומינלית מן ההשפעה החיובית, וייתכן כי דווקא המתכונת של הקיבוץ המשולב היא זו ש"מפחיתה את גודל ההשפעה".

(6)     Y(hours) = α + β1(T1) + β2(T2) + ᵞ1 (academic) + ᵞ2 (married) + ᵞ3 (age)

בהרצת הרגרסיה לעיל בחנו את הקשר המובא במשוואה (5) בתוספת משתני פיקוח. קיבלנו תוצאות דומות אומנם ערך ההשפעה השלילית (β1) קטן מעט, ואילו ערך ההשפעה החיובית (β2) גדל מעט. השכלתו האקדמית של הפרט משפיעה באופן חיובי על שעות העבודה ברמת מובהקות גבוהה של 3.8%. כמו כן, גם מצבו המשפחתי של הפרט משפיע באופן חיובי על שעות העבודה של הפרט. עם זאת, נמצא קשר שלילי בין גילו של הפרט לשעות העבודה שלו.

כל התוצאות הללו הגיוניות ומסתדרות עם המציאות. שכן פרט בעל השכלה אקדמית יכול לעסוק במספר רב יותר של משרות בשוק העבודה, עוד כאשר נסמכת לשולחנו משפחתו הרי שעליו לעבוד יותר שעות לפרנסתו. סביר כי תהליך יציאה לפנסיה-גמלאות מביא לקשר השלילי בין גיל לשעות העבודה.

(7)     Y(fulltimejob) = α + β1(T1) + β2(T2)

בהרצת הרגרסיה לעיל בחנו את הקשר הבסיסי בין קבוצות ההשוואה: חברי הקיבוץ במתכונת משולבת, חברי קיבוץ במתכונת של רשת ביטחון ומשרה מלאה.

ניתן לראות שישנו קשר שלילי בין חברי קיבוץ מופרט לבין עבודה במשרה מלאה. ערך האומד  β1 עומד על  -0.126 ברמת מובהקות של 4.5% ואילו העומד β2 עומד על 0.028. תוצאה זו הגיונית מכיוון שהינה פועל יוצא של משוואת רגרסיה (7) הבודקת קשר בין שעות העבודה לסוג הקיבוץ. ניתן לראות ולאשש את התוצאה של הרגרסיה הקודמת לפיה דווקא חברי הקיבוץ ברשת הביטחון יעבדו פחות ולא במשרה מלאה.

(8)     Y(fulltimejob) = α + β1(T1) + β2(T2) + ᵞ1 (academic) + ᵞ2 (married) + ᵞ3 (age)

בהרצת הרגרסיה לעיל בחנו את הקשר המובא במשוואה (7) בתוספת משתני פיקוח. רגרסיה זו מביאה תוצאות דומות, אך רמת הקשר השלילי (β1) נמוכה יותר וההשפעה החיובית (β2) גבוהה יותר. יש לציין כי רמות המובהקות ירדו באופן ניכר.

(9)     Y(extrahours) = α + β1(T1) + β2(T2)

בהרצת הרגרסיה לעיל בחנו את הקשר הבסיסי בין קבוצות ההשוואה: חברי הקיבוץ במתכונת משולבת, חברי קיבוץ במתכונת של רשת ביטחון ונכונות הפרט לעבוד שעות נוספות.

חשוב לציין כי משתנה שעות נוספות אינו תלוי רק בנכונות העובדים אלא בעיקר גם בצורך, בהתאם לסוג המשרה. ייתכן ומשתנה זה אינו מכמת באופן מלא מוטיבציה, אך לעניינו נראה רלוונטי. בניסיון לנטרל את השפעת הצורך הפכנו את המשתנה למשתנה דמי כך שכל פרט שעובד שעות נוספות, ללא קשר למספרן, מקבל את הערך 1, 0 אחרת.

ניתן לראות כי קיים קשר שלילי בין הקיבוץ במתכונת רשת הביטחון לעבודה של שעות נוספות. האומד β1 עומד על -0.152 ברמת מובהקות של 2.2%. בהתאמה, האומד β2 מצביע על קשר שלילי, ואף חזק יותר, ועומד על -0.317 ברמת מובהקות מלאה.

המשמעות של תוצאות אלה מעניינת מאוד- והיא שדווקא הליך ההפרטה גורם לירידה במס השעות הנוספות שעובד הפרט. תוצאה זו מתיישבת היטב עם רגרסיות קודמות, שהראו שככל שהקיבוץ במתכונת מחודשת יותר- כך ירצה הפרט לעבוד פחות שעות/פחות ממשרה מלאה. ההסבר שנתנו לעניין גם הוא קשור להסבר המובא לעיל הדן בפן האידיאולוגי והחברתי שייתכן ויש לו משמעות רבה בפעולתו של הפרט.

עם זאת, ניתן לשים לב כי הקשר בין היות הפרט חבר בקיבוץ משולב לבין שעות נוספות שלילי אף יותר ועומד על 0.32-. נתון זה יכול לאשש את השערתנו כי המוטיבציה של הפרט לעבודה גבוהה יותר בקיבוץ בעל מתכונת מחודשת – רשת ביטחון.

 

(10) Y(extrahours) = α + β1(T1) + β2(T2) + ᵞ1 (academic) + ᵞ2 (married) + ᵞ3 (age)

בהרצת הרגרסיה לעיל בחנו את הקשר המובא במשוואה (9) בתוספת משתני פיקוח – השכלה, מצב משפחתי וגיל. גם כאן, מתקיים קשר שלילי אומנם נמוך יותר באופן מינורי למדי. רמת המובהקות נשמרת גבוהה (2.6% ל β1 ו0%  ל β2) . ניתן לראות כי להשכלתו של הפרט יש השפעה חיובית על שעות העבודה הנוספות ועומדת על 0.095, עם זאת רמת המובהקות נמוכה ועומדת על 8.3%.

(11) Y(opinionhafrata) = α + β1(T1) + β2(T2)

בהרצת הרגרסיה לעיל בחנו את הקשר בין קבוצות ההשוואה: חברי הקיבוץ במתכונת משולבת, חברי קיבוץ במתכונת של רשת ביטחון וחוות דעת הפרט על ההפרטה.

נמצא כי קיים קשר חיובי גבוה (β1=1.48) בין פרט שהינו חבר קיבוץ שהופרט לבין דעתו על ההפרטה ברמת מובהקות גבוהה מאוד-מלאה. סביר כי תוצאת רגרסיה זו משקפת את הדיסוננס הקוגניטיבי שנוצר לחבר קיבוץ שהופרט ולאו דווקא את דעתו הכנה. בנוסף, נמצא קשר חיובי נמוך  (β2=0.35) בין פרט שהינו חבר קיבוץ משולב לבין דעתו על ההפרטה ברמת מובהקות נמוכה.

(12) Y(opinionhafrata) = α + β1(T1) + β2(T2) + ᵞ1 (afraid) + ᵞ2 (hpm) + ᵞ3 (ismfrat)

בהרצת הרגרסיה לעיל בחנו את הקשר המובא במשוואה (11) בתוספת משתני פיקוח – האם הפרט חושש לאבד את מקום עבודתו, שביעות רצונו של הפרט ממשכורתו והאם הקיבוץ הופרט. נראה כי בדומה לרגרסיה הקודמת נמצא קשר חיובי גבוה בין פרט מקיבוץ מופרט לבין דעתו על ההפרטה ברמת מובהקות גבוהה אך נמוכה מזו ברגרסיה הקודמת. ניתן לראות כי נמצא קשר חיובי (0.22) בין שביעות רצונו של הפרט מהכנסתו לבין דעתו על ההפרטה ברמת מובהקות מלאה. ייתכן כי פרט אשר מרוצה מהכנסתו עובד מחוץ לקיבוץ טרם ההפרטה ולכן סביר כי דעתו תהיה חיובית, עם זאת, ייתכן גם שהפרט עובד בקיבוץ ושמח בחלקו. הקשר בין חששותיו של הפרט לאבד את מקום עבודתו ומתכונת הקיבוץ נמצאו בעלי רמת מובהקות נמוכה מאוד שלבטח אין להכליל את תוצאות אלו על כל האוכלוסייה.

למעשה, ניתן להסתכל על רגרסיה זו בהיבט פסיכולוגי אשר במרכזה הדיסוננס הקוגניטיבי[3]. עם זאת, לאחר מחשבה רבה, מצאנו כי שאלה דעתנית יכולה לשקף את כלל תחושותיו של הפרט בחיי היום יום כתוצאה מההפרטה ובפרט, ניתן להשליך תחושות אלו על רצונו לצאת לעבוד. הרצון לעבוד משפיע באופן ישיר על מוטיבציית העובד ומכאן על שוק העבודה בהיבט המאקרו- כלכלי.

 

 

מסקנות

בשונה מהשערתנו, נמצא כי לא ניכרת השפעה חיובית על מוטיבציית העובדים כתוצאה מהפרטת הקיבוץ.  השערתנו ההתחלתית הייתה כי נראה קשר ישיר בין סוג ההפרטה לבין מוטיבציית העובד: "כרמת ההפרטה- רמת המוטיבציה". ציפינו לראות קשר ישיר שיבוא לידי ביטוי הן בשעות עבודתו וסוג משרתו.

לפי הממצאים שנבדקו התוצאה הייתה הפוכה, נוכחנו לראות שדווקא כאשר ההפרטה פתחה אופציות בפני האוכלוסייה ייתכן שבחירתה לשעות עבודה רבות שונה מן המצופה, ואיננה תלויה בהכרח בהכנסה הרצויה.

עם זאת, נמצאה תוצאה אשר איששה את השערותינו, בה נמצא קשר הפוך בין רמת ההפרטה לעבודה בקיבוץ עצמו[4]. ראינו שככל שהקיבוץ מופרט יותר, כך הפרטים יעבדו פחות בקיבוץ. תוצאה זו נלקחת בעירבון מוגבל משום שמושפעת מגורמים רבים נוספים, ולעיתים קיבוצים שעוברים הפרטה מלאה גם לא משאירים לחבריהם את האופציה לעבוד בהם ולכן אין להסיק מן הממצאים מסקנה חד משמעית.

ניתן לשים לב כי לקבוצת הקיבוצים המשולבים (T2) נמצאה תמיד רמת מובהקות מאוד נמוכה. ייתכן כי הדבר קשור בשוני גדול בין תשובותיהם של חברי הקיבוץ הנובע מחוסר הוודאות של החברים בקיבוץ השרוי במעין מצב ביניים.

בנוסף, מרבית התוצאות נמצאו פחות מובהקות ממה  שציפינו. ניתן להסביר את הדבר במדגם הנמוך יחסית, בשאלות שייתכן ואינן מכמתות את המוטיבציה  באופן מלא או שיתוף פעולה לקוי וחוסר כנות מצד הנשאלים.

בהתאם לזאת, מחקר עתידי אשר ייתכן ויניב תוצאות מובהקות יותר בנוגע למוטיבציית העובדים הינו מחקר העוסק בשאלת המחקר הנידונה במחקר זה, אולם, מפריד בין פנסיונרים-גמלאים לבין עובדים במהלך התקופה רגילה. הפרדה זו דורשת איסוף נתונים לאורך זמן רב יותר ואף הרשאות גישה למערכות כוח אדם בקיבוץ. בתור סטודנטיות מצאנו קושי רב להגיע לנתונים אלו. הפרדה זו תביא לנטרול "רעשים" אלו אשר לדעתנו תרמו לחוסר המובהקות במחקר.

עוד, ישנן שאלות מעניינות נוספות שעלו בכתיבת מחקר זה כגון ההשפעה שיש לאידיאולוגיה וללחץ החברתי על הפרטים ועל נכונותם לעבוד, וזאת בניגוד לחשיבה ה"כלכלית" הרגילה לפיה עבודה היא פונקציה כמעט חד ערכית של הכנסה רצויה.

הפרטה זהו הליך משמעותי, שעורר מחלוקות רבות, ועודנו שנוי במחלוקת. עקב כך, בכל פעם שפנינו לחברי הקיבוץ יכולנו לראות כי הנושא בוער בעצמותיהם, תמיד היה לחבר מה לומר בנידון ורצון עז להשמיע את דעתו. אין לנו צל של ספק כי שינוי שכזה משפיע באופן מסוים על המוטיבציה של הפרט לעבוד, בעוד שבמחקר זה נוכחנו לדעת כי ההשפעה שלילית ודווקא הפוכה מהצפוי.



[1] R-squared השונות המוסברת: מדד זה מציג את יכולת מודל הרגרסיה להסביר את ניבוי המשתנה התלוי על ידי המשתנה הבלתי תלוי. ככל שמדד זה גבוה יותר היכולת שלנו לומר שהמשתנה התלוי מוסבר על ידי המשתנה הבלתי תלוי גבוה יותר.

[2] תוצאות הרגרסיות מופיעות בטבלה בפרק התוצאות.

[3] הנחת היסוד של תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי היא כי לפרט יש הניעה לשמור על איזון בין מרכיבים קוגניטיביים כגון עמדות כי כך הוא מרגיש רגוע יותר ויציב.

[4] ראה משוואת רגרסיה (3) ו (4) בפרק הדיון.




עבודות חינם

לרשותך מאגר חינמי של עבודות מעולות. תוכל להעזר בהן לרעיון למחקר, למבנה וכדומה.אנו לא מעודדים הגשת עבודות שאינן חדשות.

מאגר מומלץ נוסף של סמינולוג.מאגר קטן ואיכותי!

מאגר סמינולוג

עבודות לדוגמא

להלן מספר עבודות לדוגמא אשר יכולות לשמש כמקור לרעיונות למחקר שלכם

לפי נושאים ותחומי לימוד
עבודות בפסיכולוגיה
עבודות במשפטים
עבודות בחינוך
עבודות מנהל עסקים
פרוייקטים מערכות מידע
דוגמאות לניתוח סטיסטי
פרק ממצאים סטיסטי
פרק דיון חינוך

058-4533512

מאמרים

אקדליסט פרסמה ועדיין מפרסמת מאמרים ומדריכים לכתיבת עבודות.

אתם מוזמנים לעיין כמובן גם בבלוג שלנו

איך יוצאים מזה ? אקדליסט!
כתיבת עבודות באנגלית
כמה זה עולה?
עבודה סמינריונית
לכל המאמרים לחץ כאן

©Acadelist™כל הזכויות שמורות לחברת אקדליסט. אין להעתיק את האתר ו/או חלקים ממנו ללא קבלת אישור בכתב מחברת אקדליסט